לילה בלי כוכב –יוחאי שטנצלר

במקום להיות על המגרש, אטו ודרוגבה יצפו מהצד בנבחרות שלהם מתמודדות מחר ראש בראש על מקום ברבע גמר אליפות אפריקה.

ב-10 לפברואר יפגשו צ'לסי ואברטון למפגש מסקרן בליגה האנגלית. המשחק הראשון הסתיים כזכור ב-3-6 בלתי נשכחשכסמואל אטו כובש את שערו הראשון במדי הטופיז, דווקא נגד הקבוצה בה שיחק אשתקד.

אטו כבר לא יהיה במפגש החוזר מול צ'לסי לאחר שסיכם במהלך השבוע בסמפדוריה. בכך אולי אבדה לנו האפשרות לצפות בעוד דו קרב בין אטו לדרוגבה, שני השחקנים הטובים ביבשת אפריקה בעשור האחרון, ואולי אי פעם.

אלא שזה לא המפגש היחיד בין השניים שאמור היה להיערך החודש ולא יצא לפועל. מחר יפגשו שתי הנבחרות שלהן, קמרון וחוף השנהב, במשחק המכריע על העלייה לרבע גמר אליפות אפריקה. זה יכול היה להיות עוד פרק בהיסטוריית העימותים הגדולים בין השניים, שכזכור, פרשו מנבחרותיהם לאחר המונדיאל.

השניים נפגשו פעמים רבות זה מול זה כשלרוב דרוגבה נמצא בצ'לסיואטו בקבוצה שמנגד (ברצלונה, אינטר, אברטון) אבל דווקא אשתקד התהפכו היוצרות כשאטו לבש את מדי הבלוז ודרוגבה הגיע למפגש במדי גלטסראיי בליגת האלופות.צ'לסי ניצחה 0-2 בגומלין כשאטו כובש את אחד השערים.

נראה שהמפגשים המרתקים ביותר בין השניים התרחשו במהלך השנים 2005-06. זה התחיל באחד ממפגשי הנוקאאוט הגדולים בהיסטוריה בין ברצלונה לצ'לסי בשמינית הגמר ב-2004/05 כשאטו כובש בניצחון 1-2 במפגש הראשון ודרוגבה דווקא מורחק, אבל דווקא צ'לסי הייתה זו שצחקה אחרונה עם ניצחון 2-4.

רעידת אדמה באפריקה

אלא ששיא העימות בין השניים דווקא התרחש במדים הלאומיים כשהשתיים הוגרלו לאותו בית מוקדמות. קמרון אמנם ניצחה בשני המפגשים0-2 (צמד של אטו) ו-2-3 (צמד של דרוגבה) אבל אותו טורניר דווקא היה הרגע שבו התהפכו היוצרות באפריקה. קמרון הגיעה למשחק האחרון כשהיא צריכה ניצחון ביתי מול מרוקו כדי להעפיל והיא גם קיבלה פנדל בדקה ה-90' במצב של 1-1. אבל פייר וובו בעט את הכדור לקורה והחוצה.קמרון ששלטה ביבשת בעשור הקודם נשארה בבית לראשונה אחר 4 מונדיאלים רצופים, וחוף השנהב העפילה למונדיאל ראשון בתולדותיה. חילופי המשמרות החלו כשגם ניגריה לא העפילה לגביע העולמי בערב סנסציוני שבו ארבע נבחרות אפריקאיות העפילו לראשונה בתולדותיהן לגביע העולמי.

כמה חודשים לאחר מכן והשתיים נפגשו ברבע גמר אליפות אפריקה. אחרי 1-1 ב-120 דקות המשחק הלך לפנדלים. אטו ודרוגבה, שני הקפטנים, בעטו ראשונים וגם כבשו. אלא שכך גם כל יתר השחקנים. לכן במצב של 11-11 התחיל סיבוב חדש – אטו ניגש והפציץ מעל השער, דרוגבה מנגד עמד בלחץ ונתן עוד סטירה לקמרונים.

מי יותר גדול?

נשאלת תמיד השאלה מי מהם יותר גדול וזוהי היא בהחלט שאלה קשה. המספרים של אטו הרבה יותר טובים בכל קטגוריה – שערים, זכייה באלופות (1-3), שחקן השנה באפריקה (2-4), והוא גם ניצח וכבש יותר במשחקים ביניהם (1-8 בניצחונות, 2-6 בשערים) אבל נראה שאם תשאלו את האדם הממוצע את מי הוא היה מעדיף לראות בקבוצה שלו הוא היה בוחר בדרוגבה.

הוא פשוט מצטייר כנאמן יותר, ווינר, לוחם, מאחד את חדר ההלבשה, לוחם חופש בעוד שלאטו יש תדמית של שכיר חרב פרובלמטי שמסתכסך עם כולם, מתווכח על מענקים וכד'.

אבל גם התדמית הזאת אולי עושה קצת עוול לאטו. הוא תרם רבות למאבק בגזענות, הסכסוכים שלו עם ההתאחדות הייתה על מנת לעשות צדק עם השחקנים שלא קיבלו מענקים ראויים וכנגד השחיתות והוא ווינר גדול לא פחות. שלוש זכיות באלופות כשהוא כובש בשתי הזכיות של ברצלונה שערים מכריעים.גם בזירה האפריקאית יש לו מספרים טובים יותר – הוא זכה פעמיים בטורניר והוא מלך השערים בכל הזמנים של האליפויות עם 18 שערים.

דרוגבה מנגד הוא אמנם זה ששם את חוף השנהב על המפה, אבל הוא אולי חתום יותר מכל אחד על הכישלון של הדור המוכשר ביותר בתולדות היבשת. דרוגבה אמנם כבש באותו רבע גמר מול קמרון, אבל כשניצב לבעיטה הראשונה בגמר מול מצרים הוא גם כן החמיץ.

6 שנים לאחר מכן כשחוף השנהב הגיעה ששוב לגמר, הפעם כפייבוריטית גמורה מול זמביה, הוא קיבל פנדל בתחילת המשחק, אבל החמיץ גם אותו. בדו קרב הוא דווקא כבש, אבל זמביה חגגה זכייה סנסציונית.

חוף השנהב נשארה בלי כלום, בלי שום אליפות אפריקה בזמנו ועם שלושה מונדיאלים בהם לא הצליחה להעפיל לשמינית הגמר. אם בשני המקרים הראשונים חוף השנהב לא הצליחה במשימה בגלל שהוגרלה לבית המוות, הפעם היו לה את כל הכלים לעשות זאת והיא נכשלה מול יוון.

ההופעה שלה הייתה אמנם הרבה יותר מכובדת מזו של קמרון, שללא ספק הייתה הנבחרת החלשה בטורניר אחרי שהוציאה שתי רביעיות מהרשת וחשודה במכירת משחק. קמרון הפכה לגורם לא רלוונטי בכדורגל העולמי והאפריקאי, אבל בניגוד לחוף השנהב, הסגל שלה משמעותית פחות מוכשר.

דרוגבה ידוע כסמל של צ'לסי, הוא כבש ב-8 מתוך 9 גמרים אליהם היא הגיעה בזמנו, כולל אותו שער משווה מול באיירן מינכן בזכייה הראשונה של הבלוז. אלא שבגמר היחיד של צ'לסי שבו הוא לא כבש הוא גם די שיבש לה את התוכניות. זה היה בגמר של צ'לסי מול היונייטד ב-2008 בליגת האלופות. דרוגבה הורחק במהלך ההארכה ולא היה שם עבורה בבעיטות הפנדלים. יש שיגידו שזאת הייתה מיני מחאה בתת מודה של דרוגבה כנגד הפיטורים של ז'וז'המוריניו. הוא פשוט לא היה מוכן להיות שם בלעדיו.

מה הלאה?

ואיך הולך לנבחרות שלהם בלעדיהם? יש נבחרות שקורסות לאחר עזיבה של כוכב גדול, ויש כאלו דווקא שיוצאות מחוזקות ומשחקות משוחרר ובלי לחץ. במקרה של שתיהן נראה שהמצב ממשיך להיות מאכזב. שתיהן סיימו בתיקו 1-1 מאכזב את משחקיהן מול מאלי ו.גינאה, וכעת הן מגיעות למפגש שבו הן יודעות שהמפסידה עפה והמנצחת עולה לרבע הגמר.

הן נפגשו גם במוקדמות, אז דווקא קמרון ניצחה 1-4 במשחק הראשון כשהמשחק השני הסתיים בתיקו מאופס. המפגש ביניהן הוא לא מפגש נוקאאוט כמו אותו משחק ברבע הגמר לפיי 9 שנים, אבל הוא מרגיש שכזה לכל דבר. יכול מאוד להיות שבמקרה הזה תיקו לא יספיק לאף אחת מהן מה שיהפוך את המשחק לתוסס עוד יותר.

ניצחון של הפילים ייתן עוד הזדמנות ליאיא טורה וחבריו לממש חלק מהפוטנציאל העצום שלהם, בעוד שניצחון קמרוני יכול להחזיר את האריות לקדמת הבמה ולנקום על אותה הדחה לפני 9 שנים. מה שבטוח – בלי שני הגלדיאטורים של אפריקה זה לא יהיה אותו הדבר.