היה או לא היה –נתנאל בצלאל

כמו רבים וטובים פה גם אני צרכן כדורגל ברמה מוגזמת. אומנם אינני מתיימר לשלוט ברזי המשחק או להכיר שחקנים ממוצעים בליגה הקזחית כמו האנשים שבד"כ פורסים פה את משנתם אבל יש לי משהו אחר להציע לכם.

במקצועי אני אופטומטריסט, ואת רוב שעות לימודי העברתי בבהיה בתקרה תוך כדי שאני מדמיין איך אני מביא את ליברפול לאליפות ה19תשע עשרה שלה, את ישראל למונדיאל או לחלופין את זה שפעם אחת לא יבחרו אותי אחרון בכוחות. אולם, ביום אחד בשיעור על פיזיולוגיה של העין, כשאני מקשיב ברבע אוזן למרצה הצלחתי לשמוע משהו שמייד התחבר לי למשחק ואת זה אני בא לחלוק אתכם היום.

*

ע"פ תקנון המשחק שמצאתי באתר ההתאחדות לכדורגל, מצב של נבדל הוא כאשר שחקן נמצא קרוב יותר לקו השער של הקבוצה היריבה מהכדור וכן מהשחקן השני האחרון של הקבוצה היריבה – ז"א שבנבדל צריך לשים לב לכמה אלמנטים ברגע מסירת הכדור

1. הכדור
2. שחקן ההתקפה
3. שחקן ההגנה הלפני אחרון

 עכשיו קצת אופטומטריה:

התמונה נקלטת על הרשתית בעין האנושית, אבל לא באותה איכות בכל הרשתית. ישנו איזור קטן מאוד ברשתית שנקרא פוביאה, שבו נקלטת התמונה בצורה הכי טובה. הפוביאה נמצאת במרכז הרשתית וככל שזולגים לפריפריה של הרשתית חדות הראיה יורדת בהתאמה למרחק מהפוביאה.

לפי התרשים ניתן להבין את איכות הראיה בכל אחד מהאזורים ברשתית מהמרכז ולפריפריה, זאת אומרת כי בסך הכול הראיה הטובה ביותר שלנו, נמצאת בערך בחמש עד עשר מעלות מרכזיות של שדה הראיה.

עכשיו בואו ונשאל:  איך זה יכול להיות שבעצם אנחנו מרגישים שאנחנו רואים טוב בכל שדה הראיה?

שאלה טובה ואנסה להבהיר את הנקודה: העין מבצעת כל הזמן תנועות מיקרוסקופיות שנקראות סקאדות. אלה מעין תנועות קטנות של העין, כך שבכל תנועה כזאת מרכז שדה הראיה יהיה שונה וכך המוח יוצר לעצמו תמונה ברורה של כל שדה הראיה. המוח בעצם משלים פרטים ע"י "זיכרון" של מה שנקלט בתנועות הסקאדה. אפשר לבדוק את זה באופן הבא: אם ננסה לקרוא שלט שנמצא מולנו, כאשר אנו ממקדים את המבט לא בשלט עצמו, אלא במשהו שנמצא לידו – האם נוכל לקרוא מה כתוב בשלט? התשובה היא לא.

*

איך כל זה מתחבר לנושא הנבדל?

כאשר יש נבדל "צפוף", ז"א כשההגנה וההתקפה נמצאות קרוב מאוד אחת לשנייה (כולל השחקן המוסר), אזי אין לנו בעיה.

אך כאשר שחקן שמוסר את הכדור למרחק גדול, נניח כעשרים מטר, אז אין שום מצב לפיו  קוון יראה את המסירה ואת ההגנה ואת שחקן ההתקפה שהמסירה מיועדת לו. כמובן שאם ההגנה וההתקפה נמצאות באותו קו או מאוד קרובות, זה מגדיל את הבעיתיות אף יותר.

חשוב לי לציין כי מדובר בהשערה תיאורטית שעדיין לא נבחנה בתנאי מעבדה. משיחה עם בחור שעובד בחברה המספקת נתונים סטטיסטים על משחקי כדורגל, הבנתי שכמות הטעויות בנבדלים המתפרשים על מרחק רב גדולה מטעויות בנבדלים על שטח קטן יותר.

*

אין לי מסקנה חד-משמעית ואני כמובן לא מציע לבטל את חוק הנבדל. אני מצביע על בעיה. יש מי שיגידו שחייבים להכניס טכנולוגיה למשחק והמתנגדים יאמרו שזה לא ישים, בוודאי לא בכל ליגה זניחה, שהרי המשחק צריך להיות אחיד. אני מעריך כי הוקדשה לנושא מחשבה וככל הנראה ישנם פתרונות נוספים, ולכל אחד מהם צדדים לחיוב ושלילה. אך לדעתי, המצב כפי שהוא כיום מסורבל ומעוות. הרי בלתי אפשרי, שכל פסיקת שופט לגבי נבדל המתפרש על יותר מעשרה או עשרים מטרים, אינה אלא ניחוש.