הפסד לעולם חוזר
אני חוזר על המנטרה – הגרלת סדר המשחקים חשובה יותר מהגרלת הבתים. רק 4 מתוך 35 נבחרות עברו לשלב השמינית לאחר שהפסידו במשחק הראשון מאז שעברו ל-32 נבחרות במונדיאל 98'. במונדיאל הזה אמנם הצטרפו עליהן עוד שלוש מתוך 14 אבל הן לא מביאות ממש שינוי בקונספט.
בסופו של דבר כמעט אף נבחרת שהפסידה במשחק הראשון והגיעה למשחק מכריע מול יריבה שכבר השיגה ניצחון והיה לה יתרון משמעותי עליה, לא עמדה בלחץ. קרואטיה כשלה מול מקסיקו, ספרד מול צ'ילה, בוסניה מול ניגריה, רוסיה מול אלג'יריה, פורטוגל מול ארה"ב ועוד. אורוגואי ואלג'יריה ניצחו אמנם את אנגליה וקוריאה, אך שתי היריבות שלה היו פחות או יותר באותו מצב כמוהן, גם כן עם הגב לקיר. היחידה שעמדה בלחץ היא יוון, הנבחרת עם הכי הרבה אופי כנראה בטורניר, מול חוף השנהב הלוזרית.
אינטר-קונטיננטאלי
חמש דרום אמריקאיות בשמינית – השוואת שיא, שלוש צפון אמריקאיות – שיא חדש, שתי אפריקאיות – שיא חדש, רק שש אירופאיות – השוואת שיא שלילי מהמונדיאל הקודם, אחרי שלפני כן האירופאיות לא ירדו מ-9-10 נבחרות בשמינית בכל טורניר. מגמה חדשה? לא בטוח. אלג'יריה וניגריה בעיקר ניצלו את הלוזריות וחוסר הניסיון של רוסיה ובולגריה בהתאמה, כשדווקא מבחינת חוף השנהב וגאנה יש ירידה, ועל קמרון, הנבחרת החלשה בטורניר, אין מה לדבר. האסייתיות נתנו טורניר חלש מאוד כשיפן וקוריאה שהרשימו מאוד בטורניר הקודם הלכו אחורה הפעם.
אמריקה מסמנת איקס
קוסטה ריקה היא ללא ספק הפתעת הטורניר ומסמלת את ההצלחה הנהדרת של צפון אמריקה שלא נראית מקרית בכלל, בניגוד לאפריקה. לגבי מקסיקו קשה לומר שיש התעוררות מכיוון שרק לפני כ-9 חודשים היא כמעט ולא העפילה לטורניר ונאלצה להיעזר בשער של ארה"ב. אבל אולי הבשורה מגיעה באמת מארה"ב שמדברת על התעוררות במדינה, שבירת שיאי רייטינג וגם יכולת מעולה. מונדיאל שלישי מתוך ארבעה האחרונים שהיא עולה ל-16 אחרונות ומי יודע, נכון שאומרים את זה כבר 20 שנה, אבל אולי ארה"ב באמת תזכה בעוד 20 שנה במונדיאל.
אירופה תגלה את אמריקה?
האם שאר העולם מצמצם פערים מול אירופה? לא בטוח. האירופאיות תמיד מפשלות בטורנירים מחוץ ליבשת, אבל גם בקודם שלושת המקומות הראשונים הלכו לאירופה, למרות שרק שש העפילו לשמינית. ההתחזקות של קולומביה, אורוגוואי וצ'ילה תורמות למאבק, אבל בגלל שקל יותר להעפיל מדרום אמריקה, הנבחרות הללו מתחילות לרשום רצפי העפלות והניסיון עוזר להן. הגרלת השלבים המאוחרים קבעה שלא יהיו כמעט מפגשים דרום אמריקאים אירופאים לאחר שמהרביעייה ברזיל,צ'ילה, קולומביה ואורוגוואי תצא רק אחת בחצי הגמר.
בעוד שבאירופה מיעוט המקומות היחסי ביחד למספר הנבחרות, מביא לכך שיש תחלופה לא קטנה במעפילות. 4 נבחרות אירופאיות שלא היו בטורניר הקודם השתתפו הפעם, ורק בלגיה עלתה לשלב השני. זכייה של ספרד בדרום אפריקה הייתה היסטורית, אבל זכייה אירופאית על אדמת דרום אמריקה תהיה הצהרת כוונות, אירופה כאן.
שוב הקריב את עצמו
איזה הבדל בין לואיס סוארז של 2010 שהציל את המדינה שלו והיה גיבור לאומי, לזה שהפקיר אותה בשלבים המאוחרים בגלל איזו שטות. כך חשבתי ואני עדיין חושב. העובדה שנראה שמדובר בנשיכה אינסטינקטיבית מוכיחה כמה הבעיה חמורה. אבל אחרי מחשבה נוספת הבנתי שסוארז למעשה הוא שוב הגיבור הלאומי. הנשיכה שלו הגיעה בערך דקה או שתיים לפני הגול של גודין. נגיחה אחרי קרן, כשנותרו רק 7 דקות לסיום. גודין כבר הוכיח כמה פעמים השנה שהוא יודע להבקיע במשחקים חשובים, אבל אולי רק אולי, הנשיכה של סוארז הוציאה קצת את קייליני וההגנה האיטלקית מאיזון ומריכוז, ואפשרה לגודין לעשות זאת. מי יודע, אולי בלי הנשיכה, לא היה גול.
הטוב עוד לפנינו
השלב הראשון היה נהדר והסיבוב השני אמור להיות טוב לא פחות. על פי ההיסטוריה האחרונה, המשחק הכי טוב בטורניר מגיע בשלב השמינית. רומניה-ארגנטינה ב-94', ארגנטינה-אנגליה ב-98', סנגל-שבדיה ב-2002, ספרד-צרפת ב-2006 וגרמניה-אנגליה ב-2010. דווקא ההגרלה לא זימנה מפגש ענקיות, אבל יהיו מספיק משחקים מסקרנים. אם הייתי צריך להמר אז הייתי הולך על שוויץ-ארגנטינה אבל אני באמת חלש בהימורים ובכלל, המונדיאל הזה מלמד אותנו פעם אחר פעם שאי אפשר לצפות שום דבר. שרק ימשיך ככה.