איזה מתח! איזו דרמה! איפה? בשחמט! (אייל סגל)

לאחר 12 סיבובים, כשאנו נכנסים ליום המנוחה האחרון של השחקנים, להלן הטבלה של תחרות המועמדים:

1. קרמניק, 8 נקודות (ארבעה נצחונות ושמונה תיקו)

2. קרלסן, 7.5 נקודות (ארבעה נצחונות, הפסד ושבעה תיקו)

3. ארוניאן, 6.5 נקודות (ארבעה נצחונות, שלושה הפסדים וחמישה תיקו)

4. סוידלר, 6 נקודות (שני נצחונות, שני הפסדים ושמונה תיקו)

5-6. גלפנד וגרישצ'וק, 5.5 נקודות (גלפנד – שני נצחונות, שלושה הפסדים ושבעה תיקו; גרישצ'וק – ניצחון, שני הפסדים ותשעה תיקו)

7. איוונצ'וק, 5 נקודות (שני נצחונות, ארבעה הפסדים ושישה תיקו)

8. רדג'אבוב, 4 נקודות (ניצחון, חמישה הפסדים ושישה תיקו)    

כן, יש לנו מהפך דרמטי. קרמניק, שלא זכה באף משחק במחצית הראשונה של הטורניר, ניצח ארבעה מתוך חמשת המשחקים האחרונים ופרץ קדימה באופן מסחרר, תוך שהוא מנצל גמגום של קרלסן והתמוטטות של ארוניאן. לקרלסן יש עוד סיכוי להדביק אותו בשני הסיבובים שנותרו, אבל אין ספק שהנורבגי כבר איננו הפיבוריט. אם – ומדובר באם גדול מאוד – יצליח קרלסן להשוות את מאזן הנקודות, שוברי השוויון המשמשים בטורניר ישחקו כנראה לטובתו, כיוון שלאחר מאזן הראש-בראש בין השחקנים (הבלתי-מוכרע בין קרמניק לקרלסן) שובר-השוויון השני הוא מספר הנצחונות. כך שחמישה נצחונות והפסד, נניח, עדיפים על ארבעה נצחונות ללא הפסד.

לפני שנתחיל בסקירה של הסיבובים האחרונים, יש לציין כי קרמניק מקופח בה באופן יחסי – כפי שקופח בעצם גם בסקירות קודמות, במבט לאחור. מכיוון שרובה נכתבה לפני שהתבררו תוצאות הסיבוב ה-12, שבו עלה קרמניק לראש הטבלה, הנרטיב שהנחה אותה עדיין היה זה של קרלסן כמי שכנראה עומד לנצח. יהיה אשר יהיה המנצח בסוף, אני מבטיח מבט רציני יותר בפוסט הבא על מכלול משחקיו של קרמניק.

***********

ציינתי בסוף הפוסט הקודם שקרלסן ניצל די במזל מהפסד לרדג'אבוב בסיבוב השביעי, ושבסיבוב השמיני סיים בתיקו שקט מאוד עם ארוניאן. בסיבוב התשיעי שיחק בשחור עם קרמניק, כך שלאחרון – שהיה באותו שלב בטווח של נקודה מקרלסן – היתה זו הזדמנות חשובה מאוד לנסות ולהדביק אותו.

המשחק התנהל בפתיחה הקטאלונית, שבה משלב הלבן את קידום הרגלים ג' ו-ד' עם פיתוח הרץ בהיר-הערוגות דרך ז2. קרמניק בחר בהסתעפות נדירה יחסית, שבה הלבן מוותר בשלב מוקדם יחסית על הרץ הזה תמורת החלשת מבנה הרגלים של השחור, ולאחר המסע העשירי של השחור הופיעה על הלוח העמדה הבאה:

המסע המקובל כאן עבור הלבן הוא 11.מה-א4 (כפי ששיחק קרמניק עצמו), והניסיון מראה שאיננו משיג הרבה כתוצאה מכך. קרמניק ניסה איפוא מסע אחר, שהיה תוצאה של הכנה ביתית מדוקדקת: 11.מה-ג2. המסע אינו נראה מאיים במיוחד, אבל כפי שהסתבר יש בו לא מעט "רעל". הלבן מנסה לסדר את כליו בקונפיגורציה שונה מזו המקובלת (למשל – ריכוז הכלים הכבדים שלו על הטור ד') , כדי להשיג איומים חזקים יותר על עמדת השחור.

כעת, מששוחק המסע הזה במשחק בעל פרופיל כה גבוה, סביר להניח שכל שחקני הצמרת שיש להם עניין כלשהו בפתיחה הקטאלונית ינתחו אותו לעומק וינסו להבין מה האסטרטגיה הטובה ביותר של השחור נגדו. אלא שקרלסן היה צריך לעשות זאת על גבי הלוח עם שעון מתקתק וכנראה שלא מצא את הפיתרון הטוב ביותר, כיוון שמצא עצמו מהר למדי תחת לחץ משמעותי מאוד. הנה העמדה לאחר מסעו ה-19 של השחור:

כאן שיחק קרמניק את המסע החזק  20.מה-ה3!; הוא מוותר על הרגלי ב2, שכנגדו מנסה השחור לארגן משחק נגדי על-ידי הכפלת צריחיו על הטור ב', אבל תוקף את הרגלי על ג4 – כיוון שהמלכה מרתקת את הרץ השחור (שמאחוריו ניצבת המלכה השחורה) לאורך הטור ה'. הדבר הוביל לחילופי רגלים: 20…צ:ב2 21.צ:ג4 (שתוקף את הרגלי השחור החלש על ג7)  צ(2)ב7 (שמגן על הרגלי הזה) 22.צ-א4: 

הלבן תוקף כעת את הרגלי השחור החלש השני, זה שעל א7, ולשחור אין למעשה דרך טובה להגן עליו. אם ינסה לעשות זאת באמצעות המסע הפאסיבי 22…צ-א8? שגם מקלקל את הקואורדינציה בין הצריחים השחורים, ייענש על כך במכה טקטית מיידית: 23.ר:ח6!! ז:ח6 24.צ-ח4 – מסע שתוקף את ח6 ומאיים במט. ניסיון להתגונן מפני האיום הזה באמצעות 24…פ-ז8 ייכשל בגלל 25.מה-ה4+, התראת שח שזוכה בצריח השחור שנותר בלתי-מוגן על ב7 תוך תקיפת הצריח השני על א8 (אחרת היה השחור יכול להחזיר לעצמו חומר באמצעות שח עם המלכה על ג5 ולכידת הפרש על ג3). ניסיון התגוננות אחר, 24…מה-ו8, ייכשל בגלל 25.פ-ה4! שתוקף את הפרש השחור עם מוטיב לכידת צריח דומה במקרה והשחור מחליף פרשים או מנסה להגן על הפרש שלו; ואם 25…פ-ז8 הלבן יזכה באמצעות התראת שח בפרש על ז5, חילופים של הפרש הזה עם הרץ השחור שעל ה6, וחדירה עם הצריח ל-ד7.

קרלסן, שהיה איפוא תחת לחץ קשה, הצליח למצוא את ההגנה הטובה ביותר: 22…צ-ה8! 23.צ:א7 צ:א7 24.מה:א7; הלבן זכה ברגלי, אבל קואורדינציית הכלים שלו נפגעה במקצת והשחור ניצל זאת בעזרת המסע 24…מה-ב4 שתוקף את הפרש הלבן. לא ניתן להתגונן באמצעות 25.מה:ג7? (שלוכד עוד רגלי) בגלל 25…צ-ג8 והפרש יאבד. ניתוח לאחר המשחק הראה שהאפשרויות הטובות ביותר ללבן, שכנראה היו מותירות בידי קרמניק סיכויי ניצחון (אם כי לא ניצחון ברור), היו להחזיר את המלכה ל-ד4 או ה3. במקום זאת הוא בחר להגן על הפרש על-ידי המסע 25.ר-ה5:

מה צריך לעשות השחור? האפשרות 25…ר:א2 עשוייה להיראות מפתה, כיוון שכך השחור לכאורה מחזיר לעצמו את הרגלי ותוקף את הרץ הלבן על ה5 – אלא שאז הלבן משחק 26.ר:ו6, ואחרי 26…ר-ב3 (שתוקף את הצריח הלבן – אחרת השחור נשאר פשוט בגירעון כלי) יבוא 27.צ-ד7! ז:ו6 28.צ:ג7 (שזוכה מחדש ברגלי ומגן על הפרש ב-ג3), והשחור נותר לא רק בגירעון רגלי אלא גם עם מבנה רגלים הרוס באגף המלך.

קרלסן מצא דרך טובה יותר לנצל את נוכחות הצריח על הטור ה' (ובכך להצדיק את המסע ה-22 שלו): 25…פ-ד5!; זהו מסע שעשוי להיראות מוזר במבט ראשון, כיוון שאחרי 26.פ:ד5 ר:ד5 השחור לכאורה פשוט מפסיד כלי בשל 27.צ:ד5 (שלוכד את הרץ השחור וגם מגן על הרץ הלבן ב-ה5). אלא שלשחור יש כאן את הטריק הטקטי 27…מה-ה1+ 28.מ-ז2 מה:ה2+שזוכה בחזרה ברגלי ובמסע הבא גם בכלי (כיוון שהרץ על ה5 מותקף הן על-ידי הצריח והן על-ידי המלכה השחורים). במקום זאת שיחק קרמניק 27.מה:ג7, מסע שלוכד רגלי נוסף ותוך כדי כך מגן על הרץ ב-ה5:

וכאן ביצע קרלסן עוד מסע הגנתי מצויין, 27…מה-ג4!; מעניין שלמרות שהשחור בגירעון שני רגלים, הוא לא ממהר ללכוד בחזרה רגלי (על א2) אלא כופה חילופי מלכות (כופה, כיוון שהמלכה הלבנה חייבת להגן על הרץ ב-ה5 ולכן איננה יכולה "לברוח"). הסיבה לכך היא שעל הלוח ישנם רצים שוני מסלול, שלסיומים איתם יש נטייה חזקה לתיקו כפי שהסברתי בפוסט הקודם, וככל שיוותרו פחות כלים על הלוח כך יגברו סיכויי התיקו הללו. הלבן ממילא חייב להפסיד או את הרגלי א' או את הרגלי ה', וללא מלכות יתרון רגלי בודד לא יאפשר זכייה בסיום שיווצר.

המשחק נמשך איפוא 28.א3 (הלבן בוחר להציל את הרגלי החופשי שלו) 28…ו6 29.מה:ג4 ר:ג4 30.ר-ג3 צ:ה2 – וכעת, בנוסף לגורם המשווה של רצים שוני מסלול, לשחור יש גם צריח בעמדה אקטיבית וחזקה, ש"חותך" את המלך הלבן ולא מאפשר לו להתקדם אל השורה השנייה ולהיכנס למשחק. במסע ה-41 הוסכם על תיקו.

***********

נריץ כעת את הסרט מעט אחורה כדי להתבונן במה שעשה בוריס גלפנד. הוא החל את הטורניר בצורה גרועה, כשהפסיד לארוניאן ולקרלסן בסיבובים 3-2 וגם היה על סף הפסד לסוידלר בסיבוב החמישי. אבל החל מהסיבוב השישי ניכר שיפור משמעותי במשחקו, שהחל לצבור מומנטום חיובי. בסיבוב השמיני נחל את ניצחונו הראשון במשחק מרשים מאוד ששיחק בשחור נגד רדג'אבוב. המשחק, שהתנהל בפתיחה האנגלית, הגיע לאחר מסעו ה-13 של הלבן לעמדה הבאה:

גלפנד שיחק כבר פעם את הפתיחה הזו בשנות ה-90 וביצע אז את המסע הקונבנציונלי 13…0-0. הפעם הכין רעיון מעניין יותר ושיחק 13…ה5!, מסע שמיועד להגביל את טווח פעילותם של הכלים הלבנים. רדג'אבוב המשיך 14.ג5, כשהוא מקווה שהשחור יגיב ב- 14…ד:ג5 15.ר:ג5 ה:ו4 כדי לזכות ברגלי (כעת כשהרץ כבר אינו ניצב על ה3 כדי להגן על ו4) – דבר שיפתח את העמדה עבור זוג הרצים של הלבן ויעניק לו יוזמה חזקה לאחר 16.מה-ד2! ולאחר מכן ר-ד6. במקום זאת, שיחק גלפנד את החלק השני של הרעיון שלו -  14…ב6! (זה המסע שהוא בגדר החידוש התיאורטי ה"רשמי"). כעת היה הלבן חייב להחליף רגלים (אחרת פשוט ייאבד את הרגלי שעל ג5), ולאחר 15.ג:ד6 מה:ד6 התקבלה העמדה בה היה מעוניין גלפנד:

מסתבר שהלבן נפל במה שאפשר לכנות מלכודת עמדתית: הרגלים שלו באגף המלכה חלשים, ושני כלים שלו – הרץ על ז2 והפרש על ב3 – מוגבלים כעת מאוד על-ידי הרגלי השחור שניצב על ה5. (אם יחליף הלבן רגלים על משבצת זו, היא תהפוך למשלט חזק מאוד עבור הפרש השחור.) ומעבר להערכה האוביקטיבית של העמדה, יש גם לזכור שרדג'אבוב נקלע כאן למצב בו היה עליו להיאבק על שוויון כלבן החל משלב מוקדם במשחק, מה שהיווה סוג של של מהלומה מוראלית עבורו.

וזו העמדה לאחר מסעו 27 של השחור, שמראה כי תוכניתו של גלפנד הצליחה במלואה. שני הכלים החלשים של הלבן נותרו על הלוח, והם עדיין חלשים (כל האחרים, מלבד המלכות, הוחלפו); גם הרגלים באגף המלכה של הלבן עדיין חלשים, וכעת מתבלטת בנוסף לכך חולשתו של הרגלי על ה4. בעמדת הדיאגרמה, תכנית טובה מאוד לשחור היא להציב כלי – פרש או מלכה – על הערוגה ג4 שתשמש לו משלט חזק. לפיכך, רדג'אבוב ניסה באופן כמעט נואש להשיג פעילות כלשהי באגף המלכה על-ידי התקדמות הרגלי 28.א4 (עם הרעיון להוסיף ולהתקדם ל-א5 כדי לתקוף את הרגלי השחור שעל ב6). אלא שדבר זה רק החליש עוד יותר את עמדת הלבן, כפי שחשף גלפנד מייד על-ידי המסע 28…מה-ד7! התוקף בו-זמנית הן את הרגלי על א4 (באופן ישיר) ואת זה שעל ה4 (באופן עקיף, כיוון ש-פ:ה4 חושף כעת התקפה על הרץ הלבן שניצב ב-ד1). לאחר 29.א5 פ:ה4 גלפנד אכן זכה ברגלי, תוך כדי שעמדת הלבן מתפוררת לחלוטין – למשל, אחרי 30.ר-ה2 השחור יחליף רצים ויכה רגלי לבן שני על ו5. במקום זאת, שיחק רדג'אבוב 30.ר-ג2 שמרחיק את הרץ מאיום הלכידה ותוקף את הפרש, אך במקום לסגת עם הפרש גלפנד מצא כאן מסע חזק נוסף – 30…מה-ב5!, שמאיים מט על ו1 ומתחיל בהתקפה מכריעה על עמדת המלך הלבן. רדג'אבוב נכנע כעבור שני מסעים.

במסיבת העיתונאים  ניתן היה לראות כמה גאה גלפנד במשחק הזה.

בסיבוב התשיעי זכה גלפנד בנצחונו השני ברציפות, כשהוא נוקם את הפסדו לארוניאן במחצית הראשונה של הטורניר. כפי שציינתי בפוסט קודם, כשניתחתי את התחבולה הזוכה של ארוניאן באותו משחק, סגנונו של השחקן הארמני מתאפיין בדמיון ויצירתיות טקטיים נהדרים. אלא שמי שחי על החרב גם מת בחרב, וארוניאן – שלעתים קרובות משתמש באמצעים טקטיים כדי לפתור בעיות עמדתיות –   מפספס לעתים בחישוביו וצריך לשלם על כך את המחיר, כפי שקרה כאן.

במסגרת סידרה של מסעים כפויים ארוניאן שיחק בעמדה זו 26…ר-ו7? כשהוא מאמין שמסע זה ייאלץ את הלבן להחליף את הרץ החזק שלו על ה6. זאת כיוון שלכאורה 27.ר:ו5 (כפי ששיחק גלפנד) נסתר על-ידי 27…ר-ג4, התוקף באופן בו-זמני הן את הרץ הלבן על ו5 (על-ידי חשיפתו לצריח שעל ו8) והן את הצריח הלבן שעל ו1. אלא שארוניאן החמיץ כאן את המכה הטקטית 28.ה6! 

הלבן מאיים לקדם את הרגלי ל-ה7 ולזכות בצריח, ולאחר 28…מה-ד6 29.צ(ו)-ה1 (שמתחמק מהאיום של הרץ הניצב על ג4) מסתבר שהשחור אינו יכול לממש את איומו השני וללכוד את הרץ על ו5: 29…ר:ו5 30.צ:ג4! צ:ג4 31.ה7 והלבן מכתיר את הרגלי (צריך לחסל את הרץ השחור במסע ה-30 כדי לבטל את האפשרות להביא אותו ל-ו7 כאן). המשחק נמשך 29…צ-ה8 30.ה7, וללבן יתרון גדול בזכות הרגלי העודף והחזק שלו. לאחר מספר מסעים נוספים, כששני היריבים היו כבר בדוחק זמן, ביצע ארוניאן שגיאה נוספת שהיתה צריכה להוביל לסיום מהיר מאוד של המשחק, אלא שגלפנד מצידו החמיץ את הדרך המהירה. למרות זאת נותר לו יתרון מספיק לזכייה, אלא שכעת היה צריך לעבוד קשה למדי בסיום צריחים ארוך וטכני כדי לממש אותו ולהשיג את הנקודה המלאה. בכך עשה גלפנד גם שירות חשוב עבור קרלסן – שנאבק כזכור באותו הזמן על תיקו כנגד קרמניק – ואיפשר לו לפתוח פער של חצי נקודה מארוניאן.

***********

הסיבוב העשירי זימן איפוא מפגש מעניין מאוד בין גלפנד, שנישא על גלי המומנטום ועוד לא ויתר לגמרי על חלום הזכייה בטורניר, לבין קרלסן. זה האחרון שיחק את הסתעפות רוסולימו בהגנה הסיציליאנית, בה פגש גלפנד כבר מספר פעמים בדו-קרב על אליפות העולם נגד אנאנד כולל המשחק המכריע אותו הפסיד בשובר-השוויון  ושהפכה מאז לפופולרית הרבה יותר משהייתה לפני כן ברמות הגבוהות: 1.ה4 ג5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ב5 ה6. במהלך הדו-קרב שיחק בנקודה זו אנאנד באופן עקבי 4.ר:ג6, כשהוא מקלקל את מבנה הרגלים של השחור תמורת ויתור על זוג הרצים; כך שיחק גם קרלסן בסיבוב השביעי נגד רדג'אבוב – משחק שקיבל בו עמדה גרועה מאוד מהפתיחה וכמעט הפסיד בו, כאמור. לפיכך, קרלסן ניסה הפעם צורת משחק אחרת, שבה הלבן שומר על זוג הרצים. לאחר מסעו ה-18 של השחור הופיעה על הלוח העמדה הבאה:

לא קל למצוא כאן תכנית מבטיחה עבור הלבן, כיוון שכליו של השחור נראים כמפותחים היטב ופועלים בהרמוניה, ואין חולשות ברורות בעמדתו. גורם שיכול לפעול לטובתו של הלבן הוא יתרון מספרי של רגלים באגף המלכה (3 כנגד 2), אך לא ברור כרגע כיצד ניתן לקדם אותם. מזדקרת לעין האפשרות של 19.ר-ג7, מסע שלכאורה זוכה בטיב (צריח תמורת רץ, בשל מזלג רץ למלכה ולצריח השחורים), אך למעשה רעיון זה איננו יעיל בשל 19…צ:ד1!; ואם בתגובה הלבן לוכד את המלכה השחורה (20.ר:ב6), השחור לוכד צריח שני על-ידי 20…צ:ה1 ומשיג תמורה יותר ממלאה – חומרית ועמדתית כאחד – עבור המלכה.

לאחר חשיבה ארוכה למדי, קרלסן שיחק 19.צ:ד8+ והמשחק נמשך 19…מה:ד8 (כיוון שעכשיו לכידה בחזרה עם הצריח על ד8 באמת תאפשר ר-ג7 עם זכייה בטיב) 20.צ-ד1, שתוקף את המלכה השחורה:

גלפנד היה צריך להחליט היכן להציב את המלכה כדי להתחמק מהתקפת הצריח הלבן, ובחר ב-20…מה-ב6.  כתוצאה מכך, לאחר 21.ר-ד4  מה-ב3 (מסע כפוי, כיוון שאחרי 21…מה-ד8 22.ר:ו6 הלבן זוכה בכלי – הכאת הפרש על-ידי הרץ חושפת התקפה על המלכה מצד הצריח על הטור ד') 22.צ-ד3, שמאיים לתקוף את המלכה על-ידי קפיצה של הפרש שניצב על ג3, החל להיקלע לצרות.

אם נחזור לעמדת הדיאגרמה שלאחר 20.צ-ד1, כדאי לציין שהייתה לשחור אפשרות למסע שונה עם המלכה – אל הערוגה ו8 במקום ב6. המסע הזה נראה פאסיבי ו"מכוער", אבל כנראה שהיה מאפשר לשחור להציל את עצמו בעזרת רצף טקטי מסובך למדי וקשה לחישוב. במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק  (הוידאו הראשון מלמעלה, החל מ-8:45 לערך) היה רגע שבו נשאלו השחקנים על-ידי רב האמן האנגלי ג'ון ספילמן לגבי האפשרות הזו (תוך שספילמן מציין כי מדובר בהצעת מחשב), וההבדל בין תגובותיהם היה מרתק.

גלפנד ממש התקומם בכעס כנגד ההצעה, גם לאחר שהבין את כל הנקודות הטקטיות הרלבנטיות. זו דוגמה לאופן בו מחשבים משנים את התפישה של המשחק, אמר – הרי מאחורי המסע 20…מה-ו8 לא עומדים שום רעיון או תכנית (הוא השתמש במילה concept); כל המטרה של הפתיחה שבחר בה היא להשיג משחק אקטיבי לשחור, לא הגנה פאסיבית כל-כך שבמקרה עובדת מבחינה טקטית. הוא המשיך ואמר שהוא בטוח כי למחרת יאמרו במאה מקומות שונים שהמסע שלו (מלכה ל-ב6) היה טעות ושהיה צריך לשחק מלכה ל-ו8, אבל מבחינתו המסע האחרון פשוט לא רלבנטי למהלך המשחק. (לא בדקתי אם ישנם תשעים ותשעה איזכורים נוספים ברשת, אבל אני מניח שצדק.)

קרלסן, לעומת זאת, אינו איש של concepts אלא פרגמטיסט גמור. הוא הקשיב בעניין להצעה, וכשהבין את הנקודות הטקטיות הרלבנטיות החל מייד לבחון את ההסתעפות כדי לראות אם אפשר למצוא אלטרנטיבות או שיפורים עבור הלבן בנקודה כלשהי.

נחזור למשחק. לאחר 22.צ-ד3, גלפנד שיחק את המסע הכפוי 22…מה-ג2 כדי להימלט מהאיומים על המלכה, וקרלסן המשיך 23.ב4!

הלבן הצליח, איפוא, לממש את הרעיון של קידום הרגלים באגף המלכה, שיוצר כעת את האיום החזק מאוד של ב5 (בכדי להכריח את הרץ לסגת מ-ג6), ולאחריו פ-ה4 עם התקפה מכריעה על המלך השחור (שימו לב לאיומי המט הפוטנציאליים על ז7). השחור, כמובן, אינו יכול פשוט להכות פעמיים על ב4, כיוון שהרץ הניצב על ה7 עסוק בהגנה על הפרש שב-ו6 (הרגלי על ז7 מרותק על-ידי המלכה הלבנה, לאורך הטור ז'). גלפנד ראה זאת מראש, אבל סמך על ההמשך הכפוי הבא שיציל אותו: 24…א:ב4 25.א:ב4 פ-ח5 (שתוקף את המלכה הלבנה) 26.מה-ה5 ר-ו6 27.מה:ח5 ר:ד4 27.צ:ד4 מה:ג3:

וכאן נראה במבט ראשון שמצבו של השחור שפיר: המלכה השחורה תוקפת בו-זמנית הן את הצריח הלבן על ד4 והן את הרגלי על ב4, וללבן יש לכאורה בעית קואורדינציה בין כליו. כשהחל קרלסן בתוכנית שבה בחר במסע ה-19 היה צריך לראות בעיני רוחו את העמדה הזו כדי לשפוט אם כדאי לו להיכנס להסתעפות המובילה אליה – ומסתבר שצדק, כיוון שהבחין במסע המפתיע 29.מה-א5!! העומד כאן לרשות הלבן. מפתיע, כיוון שהמלכה הלבנה כביכול מקריבה את עצמה – אך מייד מתברר שהצריח השחור אינו יכול באמת ללכוד אותה, כי אז יפקיר את השורה האחורית והלבן ייתן מט על ד8 עם הצריח.

לפיכך, הצריח השחור על א8 הוא זה שנתון תחת מתקפה (בנוסף לאיום המט על ד8) וצריך לסגת. לאחר 29…צ-ו8 30.מה-ב6 השחור איבד קואורדינציה בין כליו והלבן זכה בה שוב – המלכה על ב6 תומכת הן בצריח על ד4 והן ברגלי על ב4, והאיום של קידום הרגלים באגף המלכה הופך שוב לחזק מאוד. המשחק אמנם היה רחוק עדיין מלהסתיים בנקודה זו (הוא נמשך עד המסע ה-48), אבל כאן כבר היה ברור שמצבו של השחור קשה מאוד, ובסופו של דבר גלפנד אכן לא הצליח להציל את המשחק.

***********

בסיום הפוסט הקודם ציינתי כי ישנה תחושה שלקרמניק היה חסר קצת מזל בחציו הראשון של הטורניר, וכי הפרש של נקודה וחצי לא משקף באמת את הבדלי הרמה בינו לבין קרלסן וארוניאן. בכל משחקיו בשחור עד לאותה נקודה השיג קרמניק השיג תיקו קל למדי (מלבד טעות טקטית אחת שעשה במשחקו נגד גלפנד, אך גלפנד לא ניצל אותה), ובכל משחקיו בלבן הפעיל לחץ כבד על יריביו והיה קרוב לזכייה – אלא שבכולם נתקל בהגנה מצויינת ורבת-תושייה.

אבל בחציו השני של הטורניר נראה שהכל החל לפעול לטובתו. בסיבוב השמיני זכה קרמניק סוף-סוף לניצחון במשחק מצויין ששיחק נגד סוידלר. קרלסן אמנם הצליח להתגונן מולו בתושייה רבה בסיבוב התשיעי, כפי שתיארתי, אך בסיבוב העשירי החל גם המזל לנטות לצידו כשגרישצ'וק ביצע טעות גסה ביותר בסיום, כזו שהפכה עמדה שווה לחלוטין לעמדה זכוייה בקלות יחסית עבור קרמניק (וזאת בפתיחה סולידית וזהירה במיוחד בשחור, שקרמניק לא זכה עימה אפילו במשחק קלאסי אחד בקריירה שלו עד כה). בסיבוב האחד-עשר, ניצחון בתחבולה נאה מאוד על רדג'אבוב הקפיץ כבר את קרמניק למקום השני אחרי קרלסן, כיוון שארוניאן סבל פעם נוספת מהזייה טקטית שגרמה לו להפסיד משחק, הפעם נגד סוידלר. ובסיבוב השניים-עשר, אחד הדרמטיים ביותר בתולדות השחמט המודרני, קרמניק גבר בשחור על ארוניאן במשחק רב תהפוכות ומורט עצבים, שבו החמיץ אלוף העולם לשעבר כמה זכיות בטוחות כדי להנות בסופו של דבר מטעות איומה של ארוניאן בעמדה של תיקו (התמונה בראש הפוסט מראה את רגע הכניעה של ארוניאן). קרלסן, מצידו, שיחק באופן חלש ומרושל נגד איוונצ'וק; והאוקראיני, שיומים קודם לכן הפסיד בפעם הרביעית(!) בזמן בטורניר הזה, כששיחק נגד ארוניאן, המשיך את מופע דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד שלו והפגין הפעם יכולת מצויינת. כך הגענו עד הלום.

המשחקים שעוד נותרו לשני המובילים: לקרמניק – נגד גלפנד (בלבן) ואיוונצ'וק (בשחור); לקרלסן – נגד רדג'אבוב (בשחור) וסוידלר (בלבן).