לא כולם אוהבים לצפות בMMA. זה מובן, הרי לא כולם נהנים לצפות במשחק כדורגל, טניס או פוטבול. MMA הוא לא תמיד ענף קל לצפייה, בסופו של דבר מדובר בשני לוחמים (או לוחמות) שצריכים לפגוע ביריב על מנת לנצח. להטיל, לחנוק, להכות או לרתק, עד שהשופט או היריב בעצמו מחליטים להפסיק את הקרב.
לא קל להזדהות עם הלוחמים, כמעט כולנו שיחקנו כדורגל, כדורסל או בייסבול – או לפחות נחשפנו ברמה שהספיקה לנו לפתח הבנה לגבי המתרחש במגרש – אבל לא הרבה אנשים למדו כיצד לתת אגרוף, ואם כן אז רוב הסיכויים שהם לא למדו את ההבדלים בין הטלות ג'ודו להיאבקות.
כמו שקשה ליהנות מסרט בשפה שאנחנו לא מבינים וללא כתוביות, ככה קשה ליהנות כשכל מה שרואים זה שני גברים שמחבקים אחד את השני, מבלי להבין את משחק השחמט שמתנהל ביניהם על אחיזה מסוימת או על המיקום המסויים של יד או רגל.
זכותו של כל אחד לבחור באיזה ענפי ספורט הוא צופה, אבל אני לא יכול להסכים עם מי שמתנגד לענף עצמו. שמתנגד לעצם קיום של תחרויות MMA תחת ההסבר “זה מעודד אלימות". אני דווקא מאמין שעיסוק באומנויות לחימה מקטן את הסיכוי להקלע או ליצור עימותים אלימים.
“זה ביטוי ליצרים פרימיטיביים", טוענים. נכון, בדיוק כמו הסיבה לקיום של כל ענף ספורט אחר. לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו מתוכנתים לצוד וללקט ולא להזמין פיצה. היצרים הפרימיטיביים האלה הם הסיבה שאנחנו רואים כדורגל ויודעים מי זה יוסיין בולט.
“זה מסוכן", אומרים. נכון, אבל לא יותר מהרבה ענפי ספורט פופולריים אחרים. האם יש לאסור על קיום מרוצי מכוניות, פוטבול, אגרוף או מרוצי אופניים? (ו האם לשלטונות יש את הזכות לאסור על אזרחים לבצע פעילות שעלולה לסכן אותם, למרות שהם בוחרים לקחת בה חלק? האם בכלל יש למדינה יכולת כזאת? הרי זה עבד כל כך טוב עם סיגריות, אלכוהול וסמים).
לא נוח לנו להכיר בזה אבל אנחנו מוקפים באלימות. בכביש, בעבודה, בבית הספר ובבית. מספיק שחתכת בטעות רכב בכביש ואתה מוצא עצמך מוקף בארבעה חמומי מוח שנחושים לעשות לך קורס נהיגה מונעת מזורז (סיפור אמיתי). תשאלו כל אישה אם קרה לה בשנה האחרונה שהרגישה מאוימת. זה לא משנה אם בגלל בן זוג, שכן, הבוס בעבודה או סתם זר ברחוב.
אומנויות לחימה נותנות כלים שעוזרים להקטין את הסיכוי להיקלע לעימות פיזי ומגדילים את הסיכוי לצאת מעימות כזה במידה ואין ברירה אחרת. זה מגוחך לנסות לשלול מאנשים את הזכות לעסוק באומנויות לחימה רק כדי שלחלקנו יהיה קל יותר לשכוח את הענן הזה שמרחף לנו מעל הראש.
*
הרי מה זה בכלל הMixed Martial Arts הזה? ענף ספורט שהתפתח מתוך תחרות, שניסתה לבדוק מהי אומנות הלחימה היעילה ביותר. לקחו שמונה לוחמים משמונה שיטות לחימה שונות ונתנו להם להילחם זה בזה. בלי חוקים. כמו בקרב ברחוב.
מה שקרה בפועל היה, שבמקום לקבוע מהי אומנות הלחימה היעילה ביותר נוצר משהו חדש. המתאגרף למד להתגונן מהטלות, הג'ודוקא למד לבעוט, ולוחם הג'יוג'יטסו למד להתאגרף. טכניקות לא יעילות נעלמו וטכניקות חדשות נוצרו. אבולוציה.
בעולם אומנויות הלחימה יש לא מעט בולשיט. מיתוסים, אגדות, מאסטרים מטעם עצמם ותלמידים שמאמינים לכל דבר שיגידו להם. התזמון של המהפכה שעוברת על עולם אומנויות הלחימה הוא לא מקרי. היום, עם יוטיוב, גוגל ופייסבוק יש קצת פחות מקום לבולשיט. קידמה 2.0
השאיפה שלי היא שדה באזר יהיה מקום שבו אפשר יהיה לנהל דיונים מעניינים על MMA כמו על ענפי ספורט אחרים, ואולי נצליח לספק כתוביות למי שהספורט הזה הוא עבורו סרט בשפה לא מוכרת.
***