עם מאזן של 25 ניצחונות ו-55 הפסדים, טובים רק מ-5 קבוצות אחרות בליגה, הסלטיקס השיגו בדיוק את מה שציפו מהם העונה – מיקום נמוך שיאפשר להם בחירה גבוהה בדראפט הקרוב, שצפוי להיות העמוק והאיכותי ביותר מאז הדראפט של 2003. נכון, היה עדיף לסיים באחד מ-3 המקומות האחרונים, אבל עם היסטורית בחירות הדראפט הנפלאה של הסלטיקס, גם המקום הזה יכול להספיק. תוסיפו לכך את העובדה שלקבוצה יש בחירת דראפט נוספת (של ההוקס), ותקבלו הזדמנות נפלאה להתחזק לקראת העונה הבאה.
אבל הדראפט הוא לא הסיבה העיקרית לאופטימיות עבור האירים ממסצ'וסטס.
כשמסתכלים על הסגל של בוסטון, ועל מה שהם עשו העונה, מבינים שבוסטון נמצאת אולי בתחתית הליגה, אבל היא רחוקה שני מהלכים משמעותיים מתחרות אמיתית על האליפות בעונה הבאה, ונחשו מה, יש להם את הכלים הכי טובים לעשות את המהלכים האלה.
*
נתחיל מהברור מאליו, לבוסטון יש את אחד מ-5 ה-PG הטובים בליגה כשהוא בריא. רג'ון רונדו שיחק רק 29 משחקים העונה, בראד סטיבנס הכניס אותו לעניינים בהדרגה ויש לו בסה"כ 33 דקות למשחק, בהן הוא תורם כמעט דאבל דאבל ומוסיף 5 ריבאונדים.
אי אפשר להפריז בחשיבות הנקודה הזאת. תחשבו על ה-PG הטובים בליגה –ווסטברוק, כריס פול, טוני פרקר, סטפן קרי, רוז והעונה גם בלדסואו ולילארד. בניגוד לקלעים, כשיש לך PG שמשחק כאחד מה-5 הטובים בליגה, אתה כמעט תמיד רלבנטי בסוף אפריל.
לא רק זאת, אלא ש-PG איכותי הוא שיקול משמעותי בהחלט של שחקנים להגיע לקבוצה. בעשור הקודם כל שחקן רצה לשחק עם ג'ייסון קיד וסטיב נאש. הם ידעו למה. כדי לצבור מספרים (וגם תארים), שבתורם מביאים כסף, תהילה וכל מה ששחקן כדורסל רוצה, שחקן פנים צריך גארד שיפעיל אותו, הוא תלוי בו לחלוטין, וכך, גם אם במידה פחותה, גם קלעי או פורוורד, ברונדו יש לבוסטון מגנט לכישרון.
ג'ף גרין הוא סמול פורוורד לגיטימי לכל קבוצה בליגה, עם 17 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק, הוא צריך לעבוד על הקליעה שלו (34% מהשלוש), אבל הוא מהווה שחקן לגיטימי לקבוצה שרוצה לעשות ריצת פלייאוף, ובגיל 28 הוא נמצא בשלב האידיאלי של הקריירה שלו.
ג'ארד סאלינג'ר, הוא הפיסה השלישית שכבר מוכנה בפאזל של בוסטון ועוד דוגמא ליכולת של הקבוצה לבחור היטב בדראפט (בחירה 21 בדראפט של 2012). בעונתו השנייה, הפוואר פורווארד תורם 13 נקודות ו-8 ריבאונדים והרבה לחימה עבור הקבוצה שלו.
*
השחקן האחרון שהייתי בונה עליו אם הייתי בוסטון הוא אייברי בראדלי. בגיל 24 השוטינג גארד הזה השתלט על ההזדמנות בעונת ההפסדית של בוסטון, וקולע 15 נקודות עם 4 ריבאונדים למשחק. יש לו מרחב ניכר לשיפור ואם יעבוד על הקליעה שלו בקיץ הוא צפוי לתפוס את המקום הרביעי בחמישייה של הסלטיקס. אם לא, הוא יכול להפוך לשחקן משלים איכותי או לפיסת טרייד יקרה.
גם בספסל יש לסלטיקס כלים לא רעים. בהנחה והקבוצה תיפטר מהחוזים המוגזמים של ג'ראלד וואלאס וברנדון באס, היא תישאר עם קלי אוליניק, שחקן פנים לוחם שעשה קפיצת מדרגה העונה והוא בן 23 בלבד, ג'ריד בייליס שכבר צבר קילומטרז' בליגה ומוסיף קליעה מבחוץ והובלת כדור, וכאמור בראדלי שאם לא יפתח בחמישייה הוא שחקן שישי אידיאלי.
נוסף ל-2 בחירות דראפט, ובהנחה ויפטרו מבאס וואלאס, לבוסטון יהיה מספיק מקום תחת תקרת השכר להחתים שחקן חופשי וכאלה יש בשפע.
*
כדי להתמודד בוסטון צריכה סנטר איכותי ושוטינג גארד איכותי עם עדיפות לראשון. והכל יהיה תלוי למעשה בדראפט. אם בדרך נס כלשהי ג'ואל אמביד, האקים אולג'ואן החדש (שיקבל פוסט משלו בקרוב), יהיה פנוי עד לבחירה של בוסטון הוא הבחירה הברורה מאליה, בהנחה ואכן ילך לדראפט. מאחר ובוסטון כשלה בלהפסיד מספיק משחקים (להגנתה ייאמר שפילי ומילווקי לא השאירו לה סיכוי), זה לא נראה סביר. גם ג'בארי פרקר ואנדרו וויגינס יהיו ככל הנראה מחוץ להישג ידם של הסלטיקס ולכן הם צריכים להסתכל על שחקנים משלימים או אפשרויות לטרייד מהדראפט.
לגבי שוק השחקנים החופשיים המצב נראה מבטיח בהרבה. בוסטון היא שוק גדול שכל שחקן רוצה לשחק בו, והיכולת שלה לעשות מהלך מהסוג של מיאמי עם לברון, או של בוסטון עם הביג 3 שלה, הוא לא רע בכלל.
בין השחקנים הרלבנטיים שהופכים לשחקנים חופשיים בקיץ וישמחו לעשות ריצה על התואר אפשר לספור בסנטרים את פאו גאסול (אפשרות סבירה), טימי דנקאן (אם פופוביץ' פורש, אחרת קשה לראות אותם נפרדים), גרג מונרו (מפלצת, אבל השמועות אומרות שדטרויט תציע לו את המקסימום) ומרסיאן גורטאט (עשה קפיצת מדרגה העונה). בשוטינג גארדס לאנס סטפנסון נראה כאפשרות האטרקטיבית מכולם אם אינדיאנה תתפרק, איוון טרנר הוא אפשרות נוספת מהפייסרס ואריק בלדסואו הנפלא יהיה חופשי גם הוא.
תוסיפו לכל זה מאמן צעיר ומבטיח והעתיד נראה לא רע בכלל עבור הסלטיקס, ביחס לקבוצה שהתרסקה העונה מקצועית באופן מוחלט (ומכוון).
בחירת דראפט טובה, ושלוש החתמות חכמות בשוק השחקנים החופשיים, שתיהן אפשריות מאוד בגלל בחירות הדראפט הגבוהות והמרובות, והמקום תחת תקרת השכר ישימו את בוסטון בפוזיציה להתחרות כבר בעונה הבאה.