היום חג ההודיה בארה”ב, חג שידוע בעיקר בזכות שתי מסורות מרכזיות ובלתי נפרדות עבור האמריקאים: אכילת תרנגול הודו וצפייה במשחקי פוטבול. יש כמובן קשר הדוק בין צפייה בספורט ובין אוכל. במגרשי ספורט מציעים מאכלים שונים, החל מנקניקיות וכלה והמבורגרים וכלה בגרעינים, ואם צופים במשחק בבית אז אין גבול למה שאפשר לאכול בזמן צפייה במשחק ורבים מנצלים את הזמן הזה לאכילה. שאלה מעניינת שעולה בהקשר הזה היא איך משפיעה התוצאה במשחק על הרגלי האכילה של האוהדים וכאן יש כמה ממצאים מעניינים שעולים ממחקר חדש (שניתן לקרוא במלואו פה).
לא מעט מחקרים נעשו על תגובות של אוהדים לניצחון או הפסד של קבוצתם. האוהדים במקרים רבים תופסים את עצמם כחלק מהקבוצה וסובלים או נהנים איתה. מחקרים מראים שרמת הטסטוסטרון של גברים עולה אם הקבוצה שלהם מנצחת, ויורדת כשהיא מפסידה. אוהדים צורכים יותר אלכוהול אחרי הפסדים וגם יש עלייה בפשיעה, בתאונות דרכים ובאלימות בתוך המשפחה, בערים שבהן קבוצה מקומית הפסידה (בעיקר אם מדובר בהפסד כואב או לא צפוי). כמו כן מתגלה עלייה בהתקפי לב של אוהדים אחרי הפסדים. שאלה שטרם נבחנה והמחקר הנוכחי מנסה להשיב עליה, היא איך מושפעים הרגלי האכילה של האוהדים לאחר הפסדים?
הדעת נותנת שאוהדים יאכלו בצורה לא בריאה אחרי הפסד של קבוצתם כמנגנון פיצוי על ההפסד וכניסיון לברוח מהמציאות. החלק הראשון של המחקר היה קאווזי ניסויי או ניסוי טבעי. זוהי שיטת מחקר שמתבססת על נתונים בעולם ולא ניסוי במעבדה, למרות שיש השוואה של שני מצבים שונים. במקרה שלנו, בחינה של התנהגות אוהדים בתגובה להפסדים או ניצחונות של הקבוצה שלהם. המחקר עקב אחרי אוהדים במשך שבועיים בשתי עונות NFL (ליגת הפוטבול האמריקאית). מה שטוב במחקר על פוטבול הוא שכמעט תמיד יש קבוצה מנצחת כי תיקו נדיר ביותר בליגה הזו.
הבדיקה נעשתה ברמת העיר שבה קבוצת הפוטבול משחקת. נלקחו בחשבון משתנים נוספים, למשל אם יש שתי קבוצות בליגה כמו בניו יורק, או אם היו משחקים של קבוצה מקצוענית אחרת, כמו הנבא באותו היום שיכלו להשפיע על התוצאות (התוצאות לא השתנו אחרי שכללו את משתני הבקרה הללו). הנתונים לגבי צריכת האוכל התקבלו מ-726 אנשים שבמשך 28 יום (שני מקבצים של 14 יום בהפרש שנה) תיעדו כל מה שאכלו. החוקרים חישבו שני משתנים על סמך הדיווחים של האנשים. כמות הקלוריות הכללית שאותם אנשים צרכו, וכמות השומן הרווי באוכל שלהם. שני המשתנים הללו הם מנבאים חזקים לבעיות בריאות שונות כמו מחלות לב, ונחשבים בבירור אינדיקטורים של אכילה לא בריאה.
אפשר לראות בבירור שביום ראשון, שבהם מתקיימים רוב המשחקים, צריכת האוכל אצל כל האוהדים דומה, בלי קשר לתוצאת המשחק. לעומת זאת ביום שני, האוהדים שקבוצתם הפסידה אוכלים הרבה יותר אוכל לא בריא כפי שנמדד על ידי צריכה כללית של קלוריות ושומן רווי, אם כי האפקט גדול יותר לאוכל רווי שומן. ככל שההפסד היה מזערי יותר (הפרש של 10 נקודות ומטה) כך הם אכלו יותר אוכל לא בריא. מה שעוד עולה מהנתונים הוא שהאוהדים שקבוצתם ניצחה אוכלים הרבה יותר בריא בהשוואה למה שהם אוכלים ביום המשחק. לא נמצאו כל הבדלים בין ההתנהגות של גברים ונשים.
מחקר המשך ביקש מ-78 נבדקים לכתוב על ניצחון או הפסד של קבוצה אהובה או אתלט בספורט אינדיבידואלי. לאחר מכן ניתנה להם משימת הסחה שלא קשורה כביכול למחקר ובזמן שמילאו אותה הם יכלו לאכול ממתקים, ענבים או עגבנית שרי מקערות שהונחו לפניהם. תוצאות המחקר הראשו שבעוד שהנבדקים אכלו במידה שווה בין אם נזכרו בניצחון או הפסד, מה שאכלו השתנה. כמו במחקר הראשון, אנשים שנזכרו בהפסד של הקבוצה שלהם אכלו יותר מאכלים רווי שומן ובעלי ריכוז גבוה של סוכר, בהשוואה לנבדקים שנזכרו בהפסד. הזכרות בהפסד הובילה לאכילת מאכלים לא בריאים (אם כי צריך לקחת בחשבון שלא הייתה הקצאה אקראית של נבדקים למה הם התבקשו לזכור, מה שיכול להשפיע על התוצאות).
לא ברור לגמרי למה אנשים אוכלים אוכל לא בריא אחרי הפסדים אבל מחקר שלישי מצא שהתערבות פשוטה, שבה נבדקים מתבקשים לדרג את הערכים החשובים להם בחיים, ביטלה את הרצון לאכול אוכל לא בריא. הסבר אפשרי לתוצאות הוא שהפסדים גורמים לעוררות רגשית ופיזיולוגית גבוהה, מה שמוביל במקרים רבים לאכילת מאכלים לא בריאים. כתבתי בעבר על מחקר שמראה שאנשים זוכרים טוב יותר ניצחונות, אבל אין ספק שלהפסדים יש הרבה פעמים אפקט רגשי גדול יותר. מה שכן ברור זה שאם הקבוצה שלכם הפסידה, תזהרו במה שאתם מכניסים לפה בימים שאחרי ההפסד.