מתקרב: הליגה הגרמנית (דור בלוך)

ליגה גרמנית:

זוכרים שפעם, בעשור הקודם, הליגה הגרמנית החליפה את זאת הצרפתית כליגה הכי תחרותית באירופה? כש-5 קבוצות זוכות שונות זכו באליפות בעשור? כשבתחילת כל עונה לא יכולת לנחש מי תהיה הקבוצה שתזכה באליפות ומי תהיה הסוס השחור שיפתיע את כולם (זוכרים את אופנהיים?).

אז זהו, שנדמה שכבר לא.

הליגה הגרמנית, תפסה לדעת מרבית אוהדי הכדורגל את מקומה של הליגה האיטלקית כאחת משלושת הליגות החזקות באירופה. היא עשתה זאת גם הודות לעומק יוצא דופן, תחרותיות, יציבות פיננסית, כישרונות מקומיים רבים ומגוונים, תולדה של גלי ההגירה ושל עבודה נכונה במחלקות הנוער, אבל גם הודות ליצירתן של שתי קבוצות על – שהלכו בשנה שעברה עד הסוף – דורטמונד ובאיירן מינכן, וקשה לראות את זה משתנה השנה.

הסיפור שלהן כמובן שונה בתכלית, באיירן מינכן שקונה את כל מה שזז, לעומת דורטמונד שקונה ומשביחה, מצמיחה ומלטשת עד ליצירת תלכיד קבוצתי נפלא. דורטמונד מפתחת את גצה, באיירן קונה אותו. היא מביאה את קגוואה בזול ומנצ'סטר יונייטד משלמת עליו מליונים.

אבל עושה רושם שהשתיים האלה ,כל אחת בדרכה, הצליחה לפתוח פער מקצועי גדול על הליגה. האם יש סיכוי ליצירת דואפול כמו ריאל ובארסה של השנים האחרונות בספרד?האם לאור העובדה שהשתיים חולקות את ארבע האליפויות האחרונות זה כבר קרה?

התשובה כנראה שלילית. קודם כל רק בשנתיים האחרונות המאבק על האליפות היה ראש בראש בין השתיים. שנית, שיטת חלוקת הכספים בגרמניה, מאפשרת תחרותיות מוגברת. ושלישית דורטמונד היא עדיין קבוצה ששחקנים גדולים לא רואים אותה כמקום להתפתח בו, אלא רק כמקום להתגלות בו.

כך או אחרת, הליגה הגרמנית שנפתחה ביום שישי, צפויה גם השנה להיות הליגה ההתקפית ביותר, הפורה ביותר ומהמהנות ביותר באירופה.

זמן טוב להכיר את הקבוצות שמשחקות בה, לפי סדר ההימור שלי למיקום בסיום העונה:

המועמדות:

באיירן מינכן:

אין מה לעשות, קשה מאוד מאוד להמר נגד הבווארים העונה.

באיירן הייתה הקבוצה הכי טובה באירופה בשנה שעברה, זכתה באליפות בקלות והוסיפה את ליגת האלופות אחרי שדרסה את הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה בחצי הגמר.

מצד אחד הסגל נשמר במידה רבה ואף שודרג משמעותית, מצד שני באיירן היא מועמדת עילאית ללקות ב"מחלת העוד" המפורסמת, שגורמת לשחקנים שזוכים בתואר להיות קצת פחות רעבים להצלחה קבוצתית ורעבים הרבה יותר להצלחה אישית – עוד נגיעות בכדור, עוד שערים, עוד כסף, עוד חשיפה, עוד מחמאות מהמאמן, עוד עוד עוד.

אבל באיירן קיבלה תרופה מצויינת למחלה הזאת, ושמה פפ גווארדיולה.פפ מגיע רעב אחרי שנה בחוץ, רעב להוכיח שהוא יכול להצליח לא רק בברצלונה. כדי לעזור לו לעשות זאת, החתימה הקבוצה את מריו גצה, תיאגו אלקנטרה ויאן קירקוף.

המכירה של מריו גומז מלמדת שפפ גווארדיולה מתכוון לנסות לשכפל את המודל הספרדי-קטלוני של משחק ללא חלוצים מובהקים, חילופי מקומות תכופים, הנעת כדור מהירה, ולחץ בעצימות משתנה על כל המגרש בבאיירן מינכן. לפי משחקי ההכנה הוא גם הכין לעצמו גיבוי למקרה שהתאמת באיירן לסגנון המשחק תיקח זמן רב, יש לו את מנדיוקיץ' שהוכיח שהוא יכול להיות אפקטיבי עבור הגרמנים גם ברמות הגבוהות ביותר.

כל דבר פחות מאליפות וחצי גמר ליגת האלופות יהיה חייב להיחשב ככישלון, לא רואה את זה קורה.

הרכב משוער (4-1-4-1): נוייר, אלאבה, דנטה, בואטנג, לאהם, שווינשטייגר, ריברי, מולר, קרוס, רובן, מנדז'וקיץ'.

דורטמונד:

הסיפור הכי יפה בליגה הגרמנית ואולי באירופה כולה. המועדון שעמד בפני קריסה כלכלית בתחילת שנות ה-2000, ומקצועית באמצע העשור, חזר להיות כוח בכדורגל הגרמני בסוף העשור הקודם ותחילת הנוכחי ועם מאמן כוכב רוק בדמות יורגן קלופ, ורצף של הצלחות עם כשרונות צעירים ורכש מוצלח מקבוצות צנועות יותר, הקבוצה זכתה בשתי אליפויות רצופות, והגיעה עד גמר ליגת האלופות בשנה שעברה.

רק שאחרי אותן שתי אליפויות נתקלה דורטמונד בבאיירן מינכן במצב צבירה של קיר. קיר של כסף, המון כסף, ואחרי שהקיר בלם את דורטמונד הוא התחיל לנוע בכיוונה כמו הקירות המאיימים למחוץ את הגיבור בסרטי האקשן של פעם. באיירן קנתה את גצה, ואיימה לקנות גם את לבנדובסקי, והשאירה את אוהדי דורטמונד בתחושה שלא משנה כמה כשרונות הם יגדלו או יגלו, בסוף תבוא באיירן ותגנוב אותם בשיאם.

אז מה דורטמונד עשתה?

עוד מאותו דבר. שלושת ההחתמות המרכזיות שלה הם שחקנים מקבוצות קטנות יותר שעדיין לא הגיעו לשיא. פפסטאטופולוס מוורדר ברמן, בלם העתיד של נבחרת יוון, אובמיאנג שאחרי ההופעה שלו במחזור הפתיחה אין מה להרחיב, ומיחטריאן שהגיע משחטאר דונייצק ונחשב לכישרון הגדול מבין השלושה.

דורטמונד צפויה לשחק באותו 4-5-1 הופך ל-4-3-3 שהיא שיחקה בשנה שעברה, כאשר השלישייה ההתקפית כוללת את אובמיאנג רויס ולבנדובסקי, שהמוטיבציה שלו בעונה הקרובה צפויה להשפיע מאוד על היכולת של דורטמונד להתחרות.

אחד המפתחות להצלחה של הקישור של דורטמונד יהיה האופן שבו קלופ ישתמש בשני כוכבי מרכז המגרש שלו – גונדוגן ומיחטריאן. במשחק הפתיחה של הליגה גונדוגן שיחק מאחורי החלוץ, זאת העמדה האידיאלית עבור מיחטריאן. השאלה הנשאלת היא האם בדעתו של קלופ לשחק איתם לסירוגין או לנסות לשלב ביניהם, אז גונדוגן ישחק בתפקיד אחורי יותר כפי שקרה לעיתים קרובות בעונה שעברה כאשר גצה שיחק מאחורי החלוץ.

ההגנה שומרת על יציבות, נכון לעכשיו, למרות הנסיונות של ברצלונה ואחרות לרכוש את אחד מהבלמים המצויינים של דורטמונד – סובוטיץ' והאמלס.

כל זה יספיק להערכתי למקום שני בליגה, אבל גם לפייט צמוד יותר לבאיירן ממה שראינו בשנה שעברה, ובעיקר להרבה כדורגל מהנה.

הרכב משוער (4-3-3): ווינדרפלר, פיזצ'ק, סובוטיץ', האמלס, שמלצר, שאהין, גונדוגן, אובמיאנג, רויס, מיחטריאן, לבנדובסקי.

שולי הצמרת (לא זאת לא טעות, יש רק שתי מועמדות לאליפות בגרמניה, כל היתר זה שולי צמרת והפערים באיכות בין הקבוצות שמתחת לגדולות, קטנים):

שאלקה:

אחרי עונה בה סבלה מחוסר יציבות, מאכזבה קשה בהדחה מול גלאטסראי בשמינית גמר ליגת האלופות, וסיום מוצלח עם ההעפלה לליגת האלופות במחזור האחרון, מתייצבת שאלקה לעונה חדשה שבה עושה רושם שמילת המפתח תהיה יציבות.

הקבוצה שמרה על מרבית הסגל שלה ואף האריכה את החוזה של יאן קלאס הונטלאר. השחקן המשמעותי היחיד שעזב היה לואיס הולטבי, קשר הקבוצה שחתם בטוטנהאם.

בגזרת הרכש, הקבוצה התחזקה בעיקר בשחקנים שיגוונו ויעמיקו את הסגל שלה, ויגבירו את התחרות על מקום בהרכב. כחלק ממסע הרכש חתמו בקבוצה קלמנס ששיחק בעונה שעברה בקלן וצפוי לתפוס את מקומי של הולטבי במערך של הכחולים, וסנטנה מדורטמונד הגיע כדי לתת תחרות לשני הבלמים הקבועים של שאלקה. אדם סלאי, החלוץ ההונגרי הגיע ממיינץ וכבר במחזור הראשון הראה שהוא יכול לעשות שינוי במגרש, ולאפשר לקבוצה לעבור מה-4-5-1 הקבוע שלה ל-4-4-2.

כשמסתכלים על הסגל של שאלקה נראה שהקבוצה לא נחלשה משמעותית, ואם היא תצליח ליצור יציבות היא צפויה לסיים במקום ה-3 ואף לזנב מעט בשתי המובילות, עם סגל איכותי שכולל את פרפאן ודרקסלר המוכשר שעשוי לפרוץ כבר העונה, הונטלאר בחוד וקו אחורי שרץ יחד זו העונה השנייה ללא שינוי, היא בהחלט מסוגלת לכך.

הרכב משוער (4-2-3-1): הילדברנד, פוקס, הוודס, מטיפ, אוקידה, נוסטדר, ג'ונס, דרקסלר, פרפאן, קלמנס, הונטלאר.

לברקוזן:

אחרי מקום שלישי בעונה שעברה, והתואר המחמיא של הקבוצה היחידה שניצחה את באיירן מינכן, השאלה שכולם שואלים את עצמם בלברקוזן היא האם הקבוצה יכולה לשחזר את הצלחת העונה שעברה, לאחר הפרידה משחקנים משמעותיים כמו אנדרה שורלה שעזב לצ'לסי, ודניאל קרבחל שחתם בריאל מדריד.

כדי לחזק את הקבוצה הובאו אמיר סאפיק הצעיר מסביליה, שיאייש את עמדת הבלם הפותח, רובי קרוס מדיסלדורף וסון הונג מין מהמבורג, אשר צפוי להיכנס לנעליים הגדולות של שורלה.

הקבוצה צפויה להמשיך לשחק בוריאציות שונות של ה-4-3-3 שלה כאשר מלך השערים של העונה שעברה בבונדסליגה -  סטפן קיסלינג, יעמוד במרכז ההתקפה והתלות של הקבוצה בו צפויה לגדול, והמוטיבציה שלו גם כן, בהתחשב בעובדה שהחלוץ לא זומן לנבחרת גרמניה משנת 2010 והוא נואש להיכנס לסגל הנבחרת לקראת המונדיאל בברזיל בקיץ.

במשחק הפתיחה הפגינה השלישייה הקידמית של הקבוצה המורכבת מסאם, מין וקיסלינג יכולת גבוהה והובילה את לברקוזן לניצחון קל 3-1.

בעוד אני חושב שלברקוזן תעפיל לליגת האלופות בשנה הבאה ויש לה סיכוי ריאלי  לשמור על מיקומה הגבוה מהשנה שעברה, אני חושב שאין לה מה למכור בליגת האלופות, והדבר מלמד בעיקר על הפערים הגדולים בין שתי המובילות בבונדסליגה לקבוצות מהמקום ה-3 ומטה. כאשר מסתכלים על הסגל של לברקוזן, למעט קיסלינג, ספק האם יש שחקן נוסף שיש לו מקום בהרכב של אחת משתי הגדולות, וזה אומר הרבה.

הרכב משוער (4-3-3): לנו, דונאטי, סאפיץ', טופרק, בוסניץ', קסטרו, ריינהרט, בנדר, סון, סאם, קיסלינג.

בורוסיה מנשנגלדבך:

אחרי עונה לא קלה בה נאלצה להתמודד עם משחק בליגה האירופאית לצד הבונדסליגה, ועם עזיבה של כוכבה הגדול ביותר (מרקו רויס), ובכל זאת הייתה רחוקה 4 נקודות בלבד מהעפלה נוספת לליגה האירופית, מתייצבת מנשנגלדבך לניסיון נוסף לחזור לאירופה.

השנה עושה רושם שהקבוצה התחזקה, בוודאי בהשוואה ליריבותיה במאבק על המקום באירופה, ובמצב שבו העומס על השחקנים ירד בעקבות אי ההעפלה לליגה האירופית, היא בהחלט עשויה לעשות זאת העונה.

הקבוצה מציגה בראש ובראשונה את אחד השוערים הטובים בבונדסליגה – טר סטנגן, שהוזכר כיורש של ויקטור ולדאז בברצלונה, שמוביל הגנה איכותית שספגה רק 49 שערים בשנה שעברה. לעומת זאת ההתקפה של הקבוצה בעונה שעברה הייתה חלשה, דבר שהוביל בין היתר להדחת החלוץ לוק דה יונג ממקומו בהרכב.

כדי לשפר את המצב החתימה הקבוצה את מקס קרוס ורפאל אשר צפויים להפוך את ההתקפה למהירה ודינמית יותר. בדומה לעונה שעברה הקבוצה צפוייה לנוע בין שיטה של 4-4-2, שתכלול העונה את דה יונג וקרוס, למערך של 4-2-3-1 בו נהגה הקבוצה לשחק מול הקבוצות החזקות יותר, ובו גם פתחה במחזור הראשון מול באיירן מינכן.

כבר במשחק הזה היה ניתן להתרשם שמדובר בקבוצה מסודרת שיכולה להקשות על התקפות של קבוצות טובות יותר, השאלה האם היא מסוגלת לייצר מול קבוצות חלשות יותר תהיה המפתח לשאלה האם היא מסוגלת לעלות שלב אחד למעלה בעונה הבאה, או שהיא תישאר תקועה במרכז המגרש.

הרכב משוער (4-4-2): טר סטנגן, ז'נצ'קה, דומינגז, סטרנצל, דאמס, קסקה, רפאל, הרמן, אראנגו, קרוס, דה יונג.

וולפסבורג:

אחרי עונה כושלת, בה סיימה הקבוצה במקום ה-11 בלבד, וולפסבורג שהתרגלה לשאוף אוויר פסגות מקווה לחזור ולהיאבק על מקום באירופה השנה.

למרות האמור, פתיחת העונה עם הפסד 2-0 בהאנובר לא מבשרת טובות לוולפסבורג.

ההתקפה של הקבוצה מתבססת על אוליץ' הוותיק בחוד והצמד דייגו ווירנייה מאחוריו. יאן פולאק צפוי להמשיך להיות העוגן במרכז המגרש, כאשר בהגנה אל נאלדו הבריזלאי מצטרף קלוסה, שהיה אחד משני המורחקים של הקבוצה במחזור הפתיחה, במקום קייאר הדני שעזב לליל.

וולפסבורג עלולה ליסבול השנה מכך שהכוכבים שלה וותיקים, מכך שדייגו שכבר ראה את עצמו עובר לאתלטיקו עלול לסבול מבעיות מוטיבציה ומבעייות כימיה בין השחקנים מהן סבלה הקבוצה גם בשנה שעברה, אם זה יקרה וולפסבורג עשויה להיות מהקבוצות הראשונות שיחליפו מאמן השנה, והעונה הנוכחית לא תהיה טובה יותר מזו הקודמת.

הרכב משוער (4-2-3-1): בנגליו, טרח, נלדו, קלוסה, רודריגז, פולאק, דייגו, וירנייה, ארנולד, פרסיץ', אוליץ'.

שטוטגארט:

עוד קבוצה שעברה עונה מאכזבת בעונה שעברה, עת סיימה במקום ה-12 בליגה, אבל במקרה שלה הסוף היה טוב עם העפלה לגמר הגביע ולליגה האירופית בעונה הקרובה.

הקבוצה פתחה את העונה בצורה לא טובה עם העפלה לא מרשימה בשערי חוץ על בוטב פלובידוב הבולגרית, ועם הפסד 3-2 למיינץ בליגה.

עזיבה של מספר שחקני רוטציה לא הייתה אמורה להשפיע יותר מדי על רמת הקבוצה, על אף שאוקזקה שעזב בקיץ למיינץ כבר הספיק לגרום לשטוטגרט להתחרט עם שער במשחק בין הקבוצות.

על אף הגעה של לא פחות משמונה שחקנים חדשים, במטרה להתמודד עם העומס ולחזור לצמרת הגבוהה, הקבוצה אמורה להמשיך להסתמך על איבסביץ' בהתקפה והרניק בקישור. בין ההחתמות הבולטות ניתן לסמן את שאב שהגיע לחזק את ההגנה, לייטנר שפתח בקישור מול מיינץ וראוש שנכנס כמחליף באותו משחק.

צריך לתת לקבוצה הזאת זמן להתחבר, ונראה שגם אם הפתיחה תהיה לא פשוטה, עונה כושלת כמו זו האחרונה לא תחזור על עצמה, ושטוטגארט בהחלט מסוגלת להילחם על מקום באירופה בשנה הבאה.

הרכב משוער (4-2-3-1): אולריך, שוואב, ראוש, רוקר, סאקאי, לייטנר, קאקאו, טראורה, הרניק, בוקה, איביסיביץ'.

האנובר:

אחת הקבוצות המהנות בליגה בשנה שעברה, שלא הצליחה להשיג את המקום בליגה האירופית בפעם השלישית ברציפות. האנובר נהנתה מההתקפה הרביעית בטיבה בליגה, אך גם מההגנה השלישית בחולשתה, מה ששם אותה באופן לא מפתיע במרכז הטבלה.

כאילו שהצרות ההגנתיות שלה לא מספיקות, הקבוצה איבדה בקיץ את המגן השמאלי שלה (ראוש), ושניים מבלמיה הבכירים (אגימן ודז'ורו). כמו כן עזב הקשר המרכזי הפורטוגלי פינטו.

מנגד, הצטרפו לקבוצה שחקנים משמעותיים, ונראה שגם כאלה שיכולים לשפר משמעותית את הקבוצה. המגן סאנה הוחתם מנאנסי כדי להוסיף אתלטיות לחלק ההגנתי, ואדגר פריב צפוי לחזק את אחת מנקודות החולשה המרכזיות של הקבוצה – חוסר הסיוע של הקישור להגנה בהתקפות מתפרצות (15 שערים ספגה האנובר ממתפרצות בשנה שעברה). גם ההצטרפות של ביטנקרוט מדורטמונד צפויה לסייע לחזק את הקבוצה שנראתה מצויין בנצחון 2-0 על וולפסבורג במחזור הפתיחה.

האנובר צפויה להיות אחת הקבוצות המהנות לצפייה העונה, במיוחד אם אנדרסן והוזטי יישארו בריאים השנה בניגוד לעונה שעברה, אבל אני לא רואה אותם נכנסים ל-6 הראשונות.

הרכב משוער (4-2-3-1): זילר, פנדר, הגוואי, סאנה, סאקאי, סטינדל, אנדרסן, הוזטי, פריב, ביטנקרנט, דיוף.

פרנקפורט:

הפתעת העונה שעברה, שסיימה במקום ה-6 ומצאה את עצמה במוקדמות הליגה האירופית השנה, שאפה בקיץ בעיקר לשמור על הקיים והצליחה בכך בצורה לא רעה.

המאמן המוערך ארמין וה האריך את חוזהו בקבוצה, שלא איבדה אף שחקן משמעותי מהסגל שהוביל אותה להצלחה בעונה שעברה, ולעומת זאת החתימה ארבעה שחקנים חדשים, כולם שחקני בונדסליגה – פלאם ורוזנטל מפרייבורג, שרוק וז'וסלו מהופנהיים.

סימן השאלה הגדול סביב הקבוצה ינוע סביב היכולת שלה להתמודד עם פתיחת עונה קשה (4 משחקי חוץ ו-2 משחקי בית מול דורטמונד ובאיירן ב-6 המשחקים הראשונים), ולצאת עם ראש מורם, במיוחד אחרי משחק הנפל והתבוסה 6-1 מול העולה החדשה, הרטה ברלין.

אני מעריך שצפויה לפרנקפורט עונה קשה בין פתיחת העונה לצורך לאזן בין שתי המסגרות לראשונה מזה 7 שנים, והקבוצה תידרדר למיקום של מרכז טבלה ומטה.

הרכב משוער (4-3-1-2): טראפ, במבה, זמבורנו, רוס, אוזיפקה, פלאם, שווגלר, רוד, מאייר, רוזנטל, זו'סלו.

מרכז הטבלה:

המבורג:

הקבוצה שנראתה לפרקים בעונה שעברה כקבוצה חלשה, וסבלה ממאזן שערים אומלל הן בחלק ההתקפי והן בזה האחורי, הצליחה, הודות למאזן ביתי חיובי וסיום עונה חזק לסיים רק 3 נקודות מהמקום שמוביל לגביע אירופה.

בקיץ נהנתה הקבוצה משינויים מעטים אך משמעותיים לסגל. ראשית נמכר מלך השערים של הקבוצה הונג מין סון ללברקוזן. כדי להחליפו כבן זוגו של רודנבס בהתקפה, הוחתם ז'ק זואה המבטיח מבאזל. הבטחה גדולה נוספת שהגיעה לקבוצה, וכדאי לשים אליו, הוא האקאן קלאנגולו שצפוי לנהל את המשחק של המבורג ממרכז המגרש. בנוסף החתמתם של סובייצ' ודז'ירו אמורים לייצב את החלק האחורי.

המבורג תהיה השנה קבוצה שמומלץ לעקוב אחריה, קשה לראות אותה מסיימת גבוה יותר מבעונה שעברה, אבל היא כן צפוייה להציג כשרונות חדשים ומסקרנים, ואם מחזור הפתיחה מלמד על משהו (3-3 במשחק חוץ משאלקה), גם היא אמורה לספק תצוגות מהנות של כדורגל התקפי והרבה שערים.

פרייבורג:

עוד קבוצה שהשיגה בעונה שעברה הרבה יותר ממה שהיא ציפתה, עם סיום העונה במקום ה-5, אבל משלמת על כך את המחיר העונה.

פרייבורג בעצם נאלצה לבנות קבוצה לגמרי מחדש כאשר כוכבי העונה שעברה: מקיאדי, רוזנטל, פלאם, קרוס, וקליורי עוזבים לטובת קבוצות גדולות יותר, ובמקומם מגיעים שחקנים חדשים ולא מוכחים כמו פרנסיס קוקלין שהושאל מארסנל והראה ניצוצות במחנה האימונים של הקבוצה, אדמיר מהמדי הגיע בהשאלה מדינמו קייב, וגלסון פרננדס מספורטינג ליסבון אמורים לתת ערך מוסף בינלאומי לקבוצה המתחדשת של פרייבורג.

ההפסד 3-1 ללברקוזן הוא אולי לא נורא, אבל מראה שהקבוצה עדיין לא התחברה, ואני מתקשה לראות אותם מגיעים לגבהים של השנה שעברה, מיקום במרכז הטבלה יהיה לגמרי הגיוני עבור האובר אצ'יברים של העונה שעברה.

נירנברג:

בעונה שעברה נירנברג הייתה קבוצה שאין הרבה מה להגיד עליה, לא כובשת הרבה לא סופגת יותר מדי, סיום סולידי במרכז הטבלה בלי שאיפות לאירופה ובלי סכנת ירידה.

העונה הזאת לא צפויה להיות שונה. אומנם הקבוצה סבלה מעזיבתם של טימי סימונס וטים קלוסה, אך הבאתו של עמנואל פוגטץ למרכז ההגנה וגינצ'ק בהתקפה אמורים לגרום לכך שהשינוי כמעט ולא יורגש.

עם קיוטאקה היפני כמנהל המשחק של הקבוצה, לאחר שנירנברג סירבה למכור אותו למועדונים גדולים יותר, עם סגל ששמר על יציבות יחסית ועם מורל גבוה יחסית אחרי שהקבוצה השכילה לחזור מפיגור 2-0 במשחק חוץ מול הופנהיים ל 2-2 בסיום המשחק, אין סיבה להאמין שנירנברג תמצא את עצמה במאבקי התחתית העונה.

מיינץ:

מיינץ שסיימה בעונה שעברה במקום ה-13, היא אחת מאותן קבוצות שהגודל שלהן מחייב אותה למכור כמעט בכל שנה את הנכסים המרכזיים שלה ולהמר על נכסים עתידיים.

המכירות שלז'אן קירקוף ואדם סלאי השאירו את הקבוצה בלי שני כוכביה המרכזיים, ומנגד הוחתמו אוקוזקי, שהבקיע כבר במשחק הבכורה בליגה, ופארק זו הו.

הניצחון של מיינץ במחזור הפתיחה על שטוטגרט מהווה הפתעה מבחינתי, ו-3 נקודות יקרות לקראת ימים קשים יותר מבחינת מיינץ, שתצטרך להיאבק קשה כדי להחזיק במיקום שלה מהשנה שעברה. למזלה, היא נמצאת באותה סירה כמו מרבית הקבוצות הקטנות בגרמניה (ובליגות הגדולות האחרות), שאיבדו גם כן כוכבים גדולים ועל כן יש לה סיכוי לא רע לשמור על הסטטוס קוו, במיוחד עם אוקוזקי ימשיך להרשים.

התחתית הבוערת:

אוגסבורג:

הנציגה הפחות בולטת של מדינת בווריה, ניצלה בשנה שעברה הודות לחזרה מופלאה לאחר הפגרה, שהובילה אותה להישרדות במחזור האחרון של העונה, והימנעות מקללת העונה השנייה לאחר העלייה לליגה הבכירה.

דווקא השנה אני מעריך שיהיה להם קל יותר, אוגסבורג כבר מנוסה במאבקי התחתית, ועל אף העזיבה של שני הכוכבים הקוראנים של הקבוצה – ג'י וקו, הקבוצה דווקא התחזקה עם חליל אלטינטופ המנוס, והשאלתם של אולזהאוזר וולאסודימוס המבטיח מאולימפיאקוס.

השמירה על יציבות יחסית, הניסיון במאבקי התחתית וההחתמות הממוקדות והטובות, אמורות לסייע לקבוצה להישאר מעט לפני המחזור האחרון בליגה הבכירה, זאת עם מאלדר וולאסודימוס יצליחו להחזיק התקפה טובה יותר מזו שהייתה השנייה הכי גרועה בעונה שעברה בליגה כולה.

הרטה ברלין:

העולה החדשה שחזרה אחרי עונה אחת בלבד לליגה הבכירה, נראית כעולה המוכנה יותר מבין השתיים לליגה הבכירה.

הניסיון של הרטה בא לידי ביטוי בבניית הקבוצה, כאשר הושם דגש על החתמת שחקנים עם ניסיון בליגה הבכירה, ובהם לנגקאמפ, הסגואי, ובאומג'ון.

סאמי אלגואי שהגיע ממיינץ כיכב כבר בניצחון הבכורה המדהים 6-1 של הקבוצה על פרנקפורט המחזור הפתיחה עם צמד, לצד צמד לראמוס, חלוצם הוותיק של הברלינאים.

האם פתיחת העונה הזאת מסמלת גדולות ונצורות להרטה ברלין, ומנגד מעט הזדמנויות לבן שהר? ספק, מי כמו הרטה ברלין למודת הניסיון יודעת שעונת עלייה לבונדסליגה רצופה עליו וירידות, אבל אני חושב שאחרי מאבק קשה, הרטה תמצא את עצמה עונה נוספת בליגה העליונה, אפילו מבלי להזדקק למבחנים.

וורדר ברמן:

הקבוצה שעד לפני שנתיים נחשבה לקבוצת צמרת קבועה בבונדסליגה, ומשתתפת קבועה במפעלים האירופאים מצאה את עצמה לפתע במצב לא מוכר.

ברמן הפכה לפתע לקבוצת תחתית, ואחרי עונה קטסטרופלית בה הייתה הקבוצה עם ההגנה השנייה הגרועה ביותר בליגה, וסיימה במקום ה-14, 3 נקודות בלבד מעל המקום שמוביל למבחנים, החליט תומאס שאף, לסיים את הקדנציה שלו בקבוצה אחרי 14 שנים כמאמן ראשי, ו-35 שנים רצופות במועדון כשחקן, מאמן נוער, עוזר מאמן ומאמן ראשי.

במקומו הגיע רובין דאט שסבל הפסד משפיל בהארכה בסיבוב הראשון של הגביע בידי סארבוקן מהליגה השלישית.

ההפסד הזה לא מיקרי, את הקבוצה עזבו שניים משחקני המפתח שלה, דה ברואין, הקשר היצירתי ביותר של הקבוצה שחזר לצ'לסי, וחשוב מכך הבלם היווני פפסטופולוס עזב לדורטמונד. ההחתמה המשמעותית היחידה של הקבוצה הייתה זו של סדריק מקיאדי שהגיע מפרייבורג וצפוי לתרום למשחק ההתקפה.

עם סגל חלש, והרבה חששות, לאוהדי וורדר ברמן צפויה עונה קשה, שתסתיים במבחנים, רק הודות לעובדה שישנן שתי קבוצות חלשות יותר בליגה השנה, ועל כך הם צריכים להודות למזלם הטוב.

הופנהיים:

אם דורטמונד היא הסיפור היפה של הליגה הגרמנית, הופנהיים היא בלי ספק הסיפור העצוב. הקבוצה שפרצה לתודעה ב-2008, הודות להשקעה כספית דרמטית של איש העסקים דיטמר הופ, שהביאה אותה לליגה הבכירה, ולריצה מדהימה בעונתה הראשונה בבונדסליגה, במסגרתה היא הגיעה למקום הראשון כאשר איבסיביץ' מבקיע 18 שערים ב-17 המשחקים הראשונים. עם זאת פציעתו של החלוץ הבכיר של הקבוצה הובילה להתדרדרות בחלק השני של העונה שהסתיימה במקום השביעי.

הריצה הזאת הייתה השיא של הופנהיים, שלא הצליחה לשחזר את ההצלחה, ושורה של פיטורי מאמנים, מכירות כוכבים, ושערוריות הובילו אותה בעונה שעברה למאבק נגד הירידה, ולהישרדות כמעט פלאית במבחנים מול קייזרסלאוטרן.

העונה, כבר שום נס לא יעזור להופנהיים. המכירה של דני ויליאמס, ז'וזילו, אוסאמי וגומאז, למול החתמתם של מודסטה ואליאנוסי, נותנות את התחושה שהקבוצה נחלשה אף יותר העונה. תחושה שלא ממש התפוגגה בעקבות מחזור הפתיחה. הופנהיים צפויה להיות מהקבוצות החלשות בליגה, ולסיים אותה באחד משני המקומות האחרונים.

בראונסוייג:

19 שנים אחרי הפעם האחרונה, בה זכו לשחק בליגה הבכירה, עושה זאת שוב הקבוצה מסקסוניה, ועושה זאת בסטייל אחרי עלייה עם פער של 9 נקודות מהמקום ה-3 בליגה.

מדובר בקבוצה עם התקציב הנמוך ביותר בליגה שמחזיקה 7 שחקנים בלבד שכבר שיחקו בעבר בבונדסליגה. כדי לעזור מעט עם המצב הוחתמו מרקו קליורי וסימאון ג'קסון בעלי הניסיון בליגה הבכירה, אבל עושה רושם שזה פשוט לא יספיק. ההפסד הביתי לוורדר ברמן החלשה במחזור הפתיחה הראה שנכון לעכשיו לקבוצה הזאת פשוט אין מה למכור בהתקפה מול קבוצות הבונדסליגה הוותיקות יותר והיא צפויה להיות הראשונה שתמצא את עצמה בחזרה בליגה השנייה.