נו טוב, זה משחק מילים שאין סיכוי שעכבר תשבצי היגיון כמוני יוכל לעמוד מולו, במיוחד שה-VAR מיועד דווקא לראות יותר טוב מה קרה, כלומר ההפך מעיוורון. אני תכף אחפור לכם קצת על משמעות הטכנולוגיה הזו על המגרש ומחוצה לו אבל לפני זה אזרוק כפפה – כמו שעברתנו את הגול, האופסייד, האאוט וכו' –מתבקש מינוח מתאים בעברית ל – VAR. לא, "האח הגדול" לא מתקבל.
עכשיו ככה: מבחינתי זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מאותו רגע קסום ב-16 ביוני בו השופט האורוגוואי אנדרס קונה נכנס להיסטוריה של המונדיאלים כראשון שנתן פנדל (לצרפת נגד אוסטרליה) בעקבות התייעצות עם המכשיר הרגשתי את הקליק שסימן – משהו טוב מאוד קרה כרגע. הרעש ששמעתי בחוץ היה גרירתה למחסן הגרוטאות של הקלישאה "טעויות שיפוט הן חלק מהמשחק".
בימים שלאחר מכן, המציאות מבחינתי עלתה על הציפיות. זו לא רק מניעת הטעויות בפנדלים אלא גם תוצר הלוואי המיידי והמאוד מבורך של ההפחתה בהתחזויות ובצלילות (בסוף אפילו ניימאר ייגמל).
*
ברור שכמו עם כל חידוש יש צורך בשיפורים. נדמה לי שהבעיה הגדולה ביותר כרגע היא חוסר האחידות בתגובת השופטים למה שהם רואים. במלים אחרות – יהיו מקרים גבוליים בהם שופט אחד לא ייתן פנדל על בסיס מה שהוא רואה על המסך ואחר, באותו מקרה עצמו, כן ייתן. מכיוון ששופטים הם בשר ודם אני מתקשה להאמין שניתן להגיע לסטנדרטיזציה מוחלטת אבל כן ניתן להתוות כיוון. לדעתי, מכיוון שהפנדל הוא עונש חמור, ההנחיה לשופטים צריכה להיות (בניגוד למקרה של נבדל) שבמקרה של ספק – ללכת עם ההגנה ולא לתת אותו.
צודקים גם אלה שביקרו את אי השימוש ב-VAR כמכשיר בקרה על התנהלות השוערים והבועטים בפנדלים שאחרי ההארכות בשמינית הגמר. משני הצדדים היו שם כמה הפרות בוטות של החוקה. כיום שופטים ממעטים מאוד לשרוק על הפרות כאלה והניחוש שלי הוא שהפעלת ה-VAR תגרום להם להקפיד יותר על עמידה (שוער) והטעיות אסורות (בועט) באופן שמהר מאוד יפחית את מספר העבירות האלה.
*
תחום נוסף שכדאי לחשוב עליו הוא מה שאכנה השקיפות. למרות שהשופט במגרש הוא הפוסק האחרון נדמה לי שהעובדה שהשיחה בינו לבין עמיתיו שמול המסך איננה נחלת הכלל עלולה לפגוע בתחושה שנעשה צדק. חשיפת הדיאלוג הזה יכולה לתרום לתחושה שהתהליך הוא הגון, צדק שלא רק נעשה אלא גם נראה, או במקרה זה, נשמע. ברור שיש כאן רגישות: אנשים שיודעים שמאזינים להם מדברים אחרת מאשר בינם לבין עצמם אבל שוב, אנחנו חיות סתגלניות וההערכה שלי היא שאחרי תהליך הטמעה לא ארוך העניין יהפוך להיות נורמטיבי.
*
אלה הערות מינוריות ביחס לתועלת שה-VAR כבר הביא ועוד יביא. מצד שני, כמו באהבה ממבט ראשון, מגיעה בגל השני גם ההסתכלות המפוכחת יותר וכאן השאלה הכמעט פילוסופית לטווח הארוך היא על מקומנו, בני האנוש. עד לאן אנחנו רוצים להגיע עם הטכנולוגיה כתחליף לאדם. נדמה לי שכבר היום לא באמת צריך את השופטים על המגרש. הטכנולוגיה נותנת פתרון למרבית המצבים ואת ההכרעה ביחס לשאר אפשר להפקיד בידי האיש מול המסך, הוא וקווניו לא צריכים להתרוצץ בכלל על הדשא. זו כמובן שאלה שחורגת מתחום הכדורגל ונוגעת במה שנהוג לכנות היום החיים עצמם.