אחי היקר, אוהדי מכבי, יעקב שחר היקרים,
בעונות האחרונות, בקיץ הנוכחי ובימים האחרונים עולים מתוככם קולות יאוש, בכי ונהי. חלאס.
רוצים להיות אוהדי מכבי? זה מה יש. יש עונות טובות יותר ויש עונות טובות פחות. יש הצלחות ויש כישלונות. יש הרבה מאד מקום לביקורת מוצדקת. יש ביקורת רבה שאינה מוצדקת. יש הכרה בצורך בביצוע שינויים ויש שינויים. יש טעויות ויש הברקות.
יש מזל ויש חוסר מזל. יש שינוי. יש מנהל מקצועי.
את משחק הכדורגל הראשון שלי ראיתי בעונת העליה לליגה הלאומית (הפסד בית 2:1 לשמשון ת"א), מכבי עדיין לא לקחה אז שום אליפות. מאז היו שיאים של אושר והצלחה (אליפויות וגביעים, וקמפיינים נפלאים באירופה) והיו גם תהומות של דיכאון (אבדני אליפויות במחזור אחרון, רוזנבורג וגנק ועוד ועוד).
מעולם לא העמדתי בספק את האהדה לקבוצה. לפעמים ברור לנו מה הסיבה לכישלון ולפעמים לא. לפעמים ברור לנו מה צריך להיעשות כדי להשתפר ולפעמים לא. לפעמים השינוי שאותו ביקשנו, הוביל להצלחה ולעיתים לכישלון, לפעמים השינוי שביקשנו לא התממש וראינו ברכה ולעיתים קללה.
כולנו עושים טעויות. בבית ומחוץ לבית, מול המשפחה ובמסגרת העבודה. הבעלים יתחלף. במוקדם או במאוחר, המאמן והשחקנים יבואו וילכו. אנחנו כאן, אנחנו האוהדים של מכבי.
מי שירצה יראה בנו פראיירים. מי שירצה יאשים אותנו כי חידוש המנוי שלנו מונע בעקיפין את החלפת הבעלות שתביא גאולה לקבוצה, לעם ולמדינה.
אנחנו אוהדי מכבי. לא אוהדי שחר ולא אוהדי סמי עופר ולא אוהדיו של מאמן או שחקן, אני מבוגר מספיק כדי לזכור את הקרבות בין אוהדי אייל לאוהדי עטר. אני ותיק מספיק כדי לזכור שאפילו היו כאלה שחשבו שלאבי רן ז"ל אין מקום בהרכב והייתי ביציע עונה ועוד עונות בהן יניב קטן ספג קללות ויריקות בתחילת הדרך.
בדרך לטאלין הכרתי כמה וכמה אוהדים שליוו את הקבוצה הרבה שנים לפני שבכלל התקרבה למעמדה הנוכחי. אלמלא ליוו את הקבוצה בשנותיה הקשות היו מעריכים פחות את שנותיה היפות.
להיות אוהד כדורגל זה כמעט ההיפך מלקנות תעודת ביטוח. כשאתה קונה ביטוח אתה ישן בשקט. כשאתה אוהד כדורגל אתה לא יכול אפילו לשבת בשקט. לפעמים גם אינך יכול לישון כלל.
יש לנו עונה חדשה בפתח. אל תקברו אותה עדיין. הסגל מלא בשחקנים חדשים. חלקם חיכו שנים לרגע הזה. בואו נעמוד מאחוריהם כדי שתהיה להם ההזדמנות המגיעה להם להוביל אותנו, בעוד חודש, שנה או עשור הם כבר יהיו במקום אחר. אנחנו נהיה באותו המקום.
כולנו מקנאים בליברפול עם ה: YOU'LL NEVER WALK ALONE שלהם, בדורטמונד שמספקת את מיטב בניה ליריבה הגדולה ממינכן. בואו נוכיח את כוחו האמיתי של המועדון באוהדיו. בואו ננסה לחכות עוד משחק אחד, עוד מחצית אחת, עוד התקפה אחת לפני שנתקע מקל בגלגלים. בואו ניתן צ'אנס אמיתי, ללא ציניות, עם אהבה אמיתית לדבר הזה, שהוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק ממנו.