ביקורות רבות נשמעו ועדיין מושמעות בעקבות ההחלטה להגדיל את מספר הנבחרות ביורו הקרוב ל-24. אבל אחרי קצת יותר משנה של מוקדמות ולפני משחקי הפלייאוף, מבחינתי הרעיון של פלאטיני היה מצוין.
בעוד פחות משנה יפתחו מוקדמות המונדיאל באירופה, כשבסיומן רק 13 נבחרות יעפילו למונדיאל ברוסיה, כמעט מחצית מהכמות שתעפיל ליורו. זאת בזמן שליבשות אחרות תהיה כמות גבוהה יותר ביחס לאיכות שלהן תודות לשיטות השכנוע היצירתיות של ראשי פיפ"א.
אז כן, כמו שבמונדיאל אנחנו נהנים לראות אטרקציות חד פעמיות כמו ניו-זילנד, טרינידד, צפון קוריאה ועוד, למה שלא נוכל לחזות פעם ב-4 שנים בשחקנים גדולים שמשחקים ברמה גבוהה יותר בטורניר גדול.
הקיץ נוכל להינות ממארק המאשיק מסלובקיה, מרוברט לבנדובסקי הפולני, גארת' בייל מיודענו, גילפי סיגורדסן ואיסלנד הנפלאה ואפילו את אובידי והובאן מהפועל ב"ש. יכול להיות שאכן הרמה של הטורניר קצת תיפגע בשלבים הראשונים, אבל היה מרגש לראות נבחרות כמו צפון אירלנד ואלבניה חוגגות. יש בזה משהו יפה.
השיטה החדשה גם הפכה את קמפיין המוקדמות למרתק עד הסוף. נוצרו שני תהליכים שהביאו למתח – הנבחרות הגדולות הורידו הילוך ואיבדו נקודות מפתיעות, ומצד שני העובדה שגם מקום שלישי מקנה אפשרות העפלה לפלייאוף, השאירה נבחרות רבות בתמונה עד למשחק האחרון.
אם בעבר הקבוצות מהדרג החמישי והרביעי היו מאבדות סיכוי להעפיל אחרי חצי קמפיין, הפעם קיבלנו משחק נהדר בין בוסניה לקפריסין (דרג ראשון נגד חמישי לפני הטורניר) על העפלה לפלייאוף.
זה הביא גם לשני קורבנות בדמותן של הולנד ויוון, למרות שבמקרה שלהן מדובר בעיקר בחילופי משמרות לא מוצלחים ובחירה כושלת של מאמנים על הקווים, ועדיין ההתרסקות שלהן הייתה מדהימה. בזכות השיטה המבולגנת הזאת קיבלנו שלוש עולות ישירות שדורגו לפני הטורניר בדרג החמישי (איסלנד, צפון אירלנד ואלבניה) ועוד אחת מהרביעי (ויילס).
לא רק זה – ארבע נבחרות מהדרג האחרון סיימו במקום החמישי שזה גם מראה כנראה על צמצום פערים. למעשה יש היום רק שלוש נמושות אמיתיות– סן מרינו, אנדורה וג'יברלטר שסופגות יותר מ-3 שערים למשחק בממוצע. הדבר היחיד שהעיב על החגיגה הייתה המריחה של המשחקים לאורך 6 ערבים רצופים.
קצת גאוגרפיה –אנגליה, היחידה שסיימה עם מאזן מושלם עומדות בראש הבריטיות שרשמו הצלחה בעיקר בזכות ההעפלה הבלתי צפויה של ויילס וצפון אירלנד, אבל שתיהן הוגרלו לבתים יחסית וגם אירלנד עדיין בפלייאוף.
מנגד, שלושת הסקנדינביות הקבועות – שבדיה, נורווגיה ודנמרק מסיימות במקום השלישי ולא במקרה. המונדיאל הקודם היה הראשון מאז 1982 בו לא הייתה אף נבחרת של בלונדינים, אבל ייתכן מאוד שנקבל דרבי סקנדינבי כבר בפלייאוף. מי שהצילה את כבוד הנורדים היא כמובן איסלנד הנהדרת, אולי האנדרדוג הכי מפתיע שהצליחה להעפיל מהבית הקשה ביותר.
קצת מספרים מהבתים –
בית 1 – המאזן של הולנד במשחקים נגד שלושת הראשונות – תיקו וחמישה הפסדים ומאזן של 14-4, וגם התיקו הושג רק בדקה ה-90' בבית מול טורקיה. ואל תעשו מהטורקים כאלה גדולים, הם לא הצליחו לנצח פעמיים את לטביה, והעפילו בעיקר בגלל החולשה הנוראה של הולנד. הניצחונות שלהם השבוע הגיעו בגארבג' של היריבות שלהן ולמרות זאת – יש להם נטייה להתעלות בטורנירים גדולים אז שווה לחכות.
בית 2 – המאזן של ישראל הוא 4 ניצחונות, תיקו, 5 הפסדים והפרש שערים של 14-16, שזה מאזן זהה להולנד, רק עם שער אחד פחות. אנחנו בכיוון הנכון.
בית 4 – 13 שערים לרוברט לבנדובסקי מפולין, מלך השערים של הטורניר ואגדה חיה, זאת למרות ש-6 מהשערים הובקעו נגד ג'יברלטר החלשה.
בית 5 – סאן מרינו מסיימת עם נקודה.
בית 6 – הבית החלש ביותר, רומניה מעפילה ליורו עם 11 שערים בלבד, שזה הכי מעט מכל המעפילות (מלבד אלבניה ששיחקה בבית של 5 במקום 6) ביחד עם ויילס. אבל לרומניה יש את ההגנה הטובה ביותר עם שתי ספיגות בלבד ב-10 משחקים.
בית 7 – אוסטריה מסיימת עם 28 נקודות (9 ניצחונות ותיקו) ועם המאזן השני הטוב ביותר אחרי אנגליה, וזה עוד מבית קשה שכולל את רוסיה, שבדיה ומונטנגרו. הפעם האחרונה שהאוסטרים העפילו לטורניר גדול בזכות עצמם (לא כולל אירוח ב-2008) הייתה במונדיאל 98' אז הקדימו את סקוטלנד ושבדיה, שסיימה גם אז שלישית.
בית 8 – למרות שדי הרשימה בקמפיין, קרואטיה כמעט פספסה עלייה בעיקר בגלל עונש הפחתת הנקודה בגין התקרית הגזענית מול איטליה. למרות הכל וגם פיטוריו של ניקו קובאץ' השנויים במחלוקת, הקרואטים הסרבים שומרים על המסורת שרק אחת מהן מעפילה לטורניר גדול, מאז ששתיהן היו במונדיאל 98' והם ידברו חזק בטורניר הקרוב.
בית 9 –הבית שבו אין שום משחק קל. אל תתנו לנקודות הנמוכות של סרביה וארמניה לבלבל, זה היה אחד הבתים המאוזנים ביותר בתחרות בלי משחקים קלים ואני חזיתי שאלבניה או ארמניה יתפסו את אחד משלושת המקומות הראשונים. ועדיין, ההתקדמות של אלבניה מדהימה ומרשימה גם ללא הניצחון הטכני על הסרבים. פורטוגל עדיין לא הנבחרת המלהיבה שהיינו רוצים לראות, אבל לפחות היא מרשימה ומסיימת כראש בית לאחר כמה קמפיינים בהם הזדקקה לפלייאוף כדי לעלות לטורניר.
בקיצור – אני מחכה כבר בקוצר רוח שהטורניר יגיע, יהיו שם הרבה נבחרות שהרוויחו בזכות את המקום שלהן שם, ואלו שלא…נשארות בבית לצפות בטלוויזיה.