מאוד סובייקטיבי הקטע הזה של לבחור את המשחק הכי טוב שאי פעם ראית. הוא מושפע מהלך הרוח שבו היית כשראית את המשחק, את המעורבות שלך לאחד מהצדדים, וגם המקום שבו נכחת כשראית את המשחק.
לפעמים אנחנו גם נהנים להיות נוסטלגיים ולחשוב שפעם היה טוב יותר ויכול להיות שראינו משחקים הרבה יותר גדולים או איכותיים מהמשחק ההוא שקיטלגנו כגדול ביותר, אבל אנחנו אפילו לא ניתן לו את ההזדמנות להתחרות על התואר כי אנחנו רוצים להישאר עם הזיכרון.
אז כנראה שכך זה יהיה אצלי, לא משנה איזה משחק אני אראה, בזיכרון האישי שלי שום משחק לא יהיה טוב יותר מגמר היורובסאסקט ב-1995 בין יוגוסלביה לליטא, בדיוק לפני 20 שנה
הנבחרת שזכתה נקראה יוגוסלביה, אבל למעשה מדובר במה שאנחנו מכירים כיום כסרביה ומונטנגרו.. זאת הייתה ההופעה הראשונה של הסרבים בטורניר בינלאומי לאחר ההשעיה בעקבות מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, רק שהפעם זה היה ללא החברים הקרואטים, הבוסנים ושות'.
*
למעשה, הכל היה מוכן לקרב הגדול בין יוגוסלביה לקרואטיה בצל אותה מלחמה נוראה. כמעט כל שחקן בסגל של הנבחרות האלו הוא hall of famer אירופאי. קרואטיה עם קומאזץ, וראנקוביץ', פרסוביץ' וכמובן דינו ראדג'ה וטוני קוקוץ'. מנגד סרביה עם האגדות דנילוביץ', דג'ורדג'ביץ', פספאלי, רבראצ'ה, דיבאץ, סאביץ' וגם ילד בן 22 בשם בודירוגה. שתיהן סיימו את שלב הבתים עם 0-6 חלק, כל אחד בבית שלה וגם את רבע הגמר הן עברו בלי הרבה בעיות.
אבל בעוד שהסרבים הצליחו לעבור את יוון המארחת בחצי הגמר עם ניצחון קשה, קרואטיה לא יכלה אל מול הקבוצה הנהדרת של ליטא עם סאבוניס, קרנישובאס, מארצ'ולניוס', שטומברגאסואייניקיס.
ליטא היא ההולנד של הכדורסל האירופאי, בדרך כלל היא לא מגיעה עד הסוף (זכתה רק ב-2003 עם שאראס כ-MVP) אבל היא תמיד משחקת כדורסל שפשוט תמיד כיף לראות. ולכן היא הייתה האנדרדוג בגמר וכפועל יוצא מזה הפייבוריטית שלי לגמר.
*
המשחק הפך לערב מטורף של צליפות משני הצדדים, כששתי הקבוצות קולעות ל-2 ביותר מ-60%, וליטא עוד ירדה להפסקה ביתרון 48-49 בעידן בו עוד שיחקו שתי מחציות ולא רבעים. כדורסל אירופאי טהור במיטבו.סבוניס וקרנישובס היו טובים עם 20 ו-19 נקודות בהתאם, מהצד השני דנילוביץ' קלע 23 וגם בודירוגה היה לא רע עם 12, אבל כל זה היה תפאורה למופע הקליעות של מארצ'ולניוס ודג'ורדג'ביץ'.
הליטאי היה מצוין עם 11 מ-14 מהשדה ו-32 נקודות, אבל סשה דג'ורדג'ביץ פשוט היה טוב יותר. 41 נקודות עם 9 מ-12 מהשלוש בתצוגת הגמר האישית הגדולה ביותר שאני זוכר. ליטא רדפה כל המחצית השנייה אחרי סרביה, אבל כל פעם שהתקרבה היא נעצרה על ידי שניים – דג'ורדג'ביץ'… והשופטים.
הליטאים טענו שהשופטים לקחו צד ברור בגמר הזה, וכשתי דקות לסיום נשרקה לחובתם עבירה תוקף שהובילה למחאות ולעבירה טכנית. בתגובה הליטאים ירדו מהמגרש, שגם כך האווירה בו הייתה מטורפת עם 20 אלף אוהדים, רובם מקומיים שמחו נגד היוגוסלביים, אולי נגד פשעי המלחמה שלהם או אולי פשוט בגלל שהדיחו את המארחת בחצי הגמר.
*
אחרי כמה דקות הליטאים הסכימו לחזור,כשדג'ורדג'ביץ משכנע את מארצ'ולניוס לחזור, אולי אפילו מבקש ממנו לסיים את הדו קרב ביניהם כמו גדולים. אבל ללא סאבוניס שהורחק ב-5 עבירות לא היה להם סיכוי, יגוסלביה ניצחה 90-96 זכתה בתואר בטורניר הקאמבק שלה לזירה הבינלאומית.
אבל הדרמה לא הסתיימה שם. קרואטיה עלתה לטקס הענקת המדליות, קיבלה את מדליות הארד וירדה מהמגרש ברגע שהתכוונו להעניק את המדליה לסרביה, שנאלצה לשמוע את הקהל שורק בוז להמנון הלאומי שלה.
הגיבור הגדול היה דג'ורדג'ביץ', אחד הווינרים הגדולים בתולדות המשחק, זה שהעניק לפרטיזן בלגרד את אליפות אירופה עם שלשה בשנייה האחרונה בעונת 91/92 ושיחזר את אותה קליעה בדיוק בשנייה האחרונה באליפות אירופה הבאה ב-97' במפגש הפיקנטי מול קרואטיה. יוגוסלביה שלו שוב זכתה בתואר כשהוא זוכה בפרס ה-MVP של הטורניר.
השחזור מול קרואטיה (בלי שיער)
מאז סרביה כמעט שלא הגיעה להישגים בינלאומיים, היא זכתה שוב בתואר ב-2001 אבל לרוב נראית בעיקר כמו אוסף של כוכבים לא מחויבים. אלא שבשנים האחרונות הכל השתנה כשלתפקיד המאמן מונה… דג'ורדג'ביץ'.
תחתיו סרביה סיימה אשתקד במקום השני באליפות העולם ובינתיים היא הקבוצה המרשימה ביותר באליפות. רצה הגורל ו-20 שנים לאחר מכן עם דגורדג'ביץ' על הקווים תפגוש מחר סרביה שוב את ליטא, הפעם בחצי הגמר. ליטא התחילה בגישושים את השלב המוקדם, אבל הלכה והשתפרה עם התקדמות האליפות. היא שוב לא מגיעה פייבוריטית למשחק, וספק עם משהו מהקסם של אותו ערב בלתי נשכח באתונה יחזור, אבל עם דג'ורדג'ביץ' באזור, אי אפשר לדעת.