נראית אחלה בחורה, ירדן ג'רבי. ארצישראלית אמתית, חייכנית, סחבקית כזאת וגם די תותחית, בכל זאת, הייתה אלופת עולם בג'ודו. יכול להיות שאין לה שום קשר לפרשה עם שלזינגר, ויכול להיות שלאף אחד אין, אני בסך הכל ניזון מדברים שקראתי בעיתונות ואני בטוח שאין לי את כל התמונה ואני לא יודע הכל. כל מה שכתוב כאן בהמשך נובע מדעתי האישית בלבד ועל תחושת הבטן שלי.
והתחושה הזאת לא טובה בכלל, אפילו די מסריחה. ג'רבי, הבייבי של איגוד הג'ודו כבר מגיל ינקות ושל מאמן הנבחרת, שני הרשקו, הפסידה בקרב על הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת לונדון ליריבה המושבעת, אליס שלזינגר.
מאז נראה (לכאורה) שבסביבת ג'רבי עושים כל מה שאפשר כדי להבטיח שג'רבי תהיה זו שתייצג אותנו באולימפיאדת ריו, היא לא יכלה להרשות לעצמה להיעדר מעוד אולימפיאדה. הכריחו את שלזינגר להתאמן עם המאמן של ג'רבי ולא עם בן זוגה, פאבל מוסין, אפילו הציעו לה להחליף קטגוריות משקל, אני מניח שזה כמו בערך לבקש משחיין בסגנון חזה לעבור לשחות גב.
*
הסיפור שלהן הזכיר לי את הסכסוך המפורסם בין טוניה הארדינג לננסי קריגן, שתי מחליקות הקרח האמריקאיות, שהסתיים בכך שחברה של הארדינג היכה את קריגן על מנת להגדיל את הסיכויים של חברתו.
בסביבת ג'רבי אמנם לא השתמשו באלימות, אבל הם הצליחו לדחוק את שלזינגר החוצה, עד כדי כך שהיא בחרה לייצג מדינה אחרת. וזה מכוער, הרבה יותר מכוער מהקרב בין משיח לצוברי למשל, שגם כן היה מכוער.
וזה עזר לג'רבי. מאז העזיבה של אליס היא פורחת ומממשת את הפוטנציאל שלה ומגיעה לגבהים חדשים, שלזינגר מצד שני שהגיעה ללא מעט הישגים לפני כן, הייתה צריכה להתעסק עם הרבה דברים שלא קשורים לספורט ואיבדה זמן יקר.
*
אני באמת מפרגן לג'רבי וכישראלית שמייצגת אותנו בחו"ל אשמח לראות אותה מצליחה, אבל הבוקר כשראיתי שהן אמורות להיפגש לדו קרב בגרנד פרי ברוסיה, לא היה לי ספק באיזה צד אני. הצד שניצח.