בפרוץ שנת 2014, אני עומד לראשונה בסכנה של להיות נגד נציג רשמי של מדינת ישראל בספורט.
מאז שהתחלתי לאהוד ספורט, הייתי בעד נציגינו בתחרויות בינלאומיות, גם כאשר אלו היו קבוצות או ספורטאים שתיעבתי. הסיבה היא גם רגשית – אני אוהב את המדינה שלי, וגם תועלתנית – הצלחה של ספורטאים ישראלים אומר יותר תחרויות של ספורטאים ישראלים וברמות גבוהות יותר, זה אומר יותר תחרויות ספורט גדולות ומרגשות שמתחרות בארץ, זה אומר יותר סיכוי שהקבוצות שאני אוהד ישתתפו במפעלים ותחרויות ספורטיביות ברמות הגבוהות וכן הלאה.
אבל אם שניים מתוך החמישייה ההזויה שהוצגה בחדשות הספורט – אלי אוחנה (המאמן הכושל בדורנו, בלי להגזים), ניר קלינגר (מאמן כושל), אייל ברקוביץ ויוסי בניון (לא מאמנים כלל), אבי נימני (שילוב של הרע משתי הקטגוריות הקודמות), אני אעודד בכל האנרגיות שיש לי את יריבות הנבחרת.
אני לא אאבד עניין, ולא אמנע מלראות משחקים, אני אקווה בכל ליבי שהנבחרת תובס, תושפל, תיכשל בכל משחק ושהקמפיין הקרוב יחשב לכושל בהיסטוריה של הספורט הישראלי.
הסיבה לכך גם היא, רגשית ותועלתנית כאחד. רגשית אני מתעב את הקמפיין של ערוץ הספורט ושל ONE לקידום מועמדותם של הנ"ל למאמן הנבחרת, אני מתעב את האנשים שמובילים את הקמפיין ואני מתעב את מושאי הקמפיין.
תועלתנית, אני חושב שהספורט הישראלי צריך ללכת בכיוון שמתווה מכבי ת"א בכדורגל – הבאת אנשי המקצוע הטובים ביותר, אם צריך אז מחו"ל, מתן מלוא הקרדיט לצוות הזה לעבוד, בידוד הצוות והשחקנים ככל האפשר מרעשי רקע ומתן התנאים הטובים ביותר שכסף יכול לקנות כדי שכל הסיפור הזה יעבוד היטב.
זאת כל התורה.
במקום זה, הנבחרת הולכת לכיוון ההפוך, היא בוחרת את הבחירה הכי לא מקצועית, הופכת את הנבחרת לרעש רקע אחד גדול, ומציבה צוות מקצועי עם קרדיט מקצועי שלילי או אפסי.
הבעיה היא, שבקמפיין נקודתי, עם הגרלה טובה, והשפיץ של הנעל, כמו ששלמה שרף נוהג לומר, זה עוד יכול להצליח. ואז יקומו כל דוחפי המהלך ויגידו: "רואים אמרנו לכם", ואז כל הכדורגל הישראלי יהפוך להיות אבי נימני אחד גדול, ורוח לוזון מרחפת מעל תהום.
הספורט הישראלי, כמו גם מדינת ישראל כולה אגב, צריכה להחליט האם היא מיץ' גולדהאר וג'ורדי קרויף, או אבי לוזון ואבי נימני. כישלון של הנבחרת תחת הדרכתם של נימני/אוחנה/ברקוביץ' יכול לדחוף אותנו קצת לכיוון של גולדהאר, בדיוק כמו שההפסד של מכבי ת"א למכבי חיפה 3-0 (שהשלכותיו תוארו היטב ע"י גיל), שיחרר את מכבי ת"א מאבי נימני.
עבורי זאת סיבה מספיק טובה לעודד את רוסיה, פורטוגל, יוון, שוויץ, לוקסמבורג, מלטה או רחמנא לצלן צרפת או גרמניה, או כל נבחרת אחרת שתגיע לפה.