שלוש נקודות ראשונות העונה. אם אתם מתעקשים תקראו לזה נחמת בכורה ואפילו יש לי שם חדש לקבוצה-"השחקנים נחמה" , כי זה מה שהיה אתמול בטדי.לבית"ר נזרקו מצופים והפעם למרבה הפליאה, הם הצליחו להיאחז בהם ולהשאיר את הראש מחוץ למים. רגע לפני טביעה. וטיפת מזל זה מעולה אבל זאת רק טיפה בים גדול מה שבהחלט לא מספיק להמשך מאבקי הליגה הפחות רחמנים.
*
שחקן מצטיין אחד, שער בודד וכולם הולכים הביתה במפגן צהלולים ואופטימיות חסרת תקנה. מינימום זכייה באליפות. אבל אל תטעו, אף כוכב לא נצנץ בירושלים, הברקות מיוחדות לא היו שם וגם לא משחק גדול או יצירתי, מה כן? שחקנים לחוצים וחסרי ביטחון, וכדור אחד שנבעט והתגלגל לו על הדשא חופשי ומאושר עשרות פעמים משחקני הבירה לכתובת לא ברורה,נטול מטרה. אפילו השחקנים הופתעו לגלות שהפעם הם אלה שיורדים מהדשא מחויכים. לוי טוען שבבית"רעובדים על חיזוק 24 שעות ביממה ומקווה לצאת מהבוץ- אז אולי תוכלו לצאת מהבוץ אבל שלא תהיה אי הבנה, הבית ממזמן כבר קרס.
*
מה שהתחיל מדליפה אחת הפך במהרה לערימת הריסות הממתינה לגושפנקה הסופית של צו פינוי. וממקום שכזה הגיע הזמן שהמועדון יעמיד לרשותו מראה. כזאת שתצביע על כל הפגמים שכולם רואים, מלבד הם עצמם שבמקום לשנות עסוקים בלזרוק סיסמאות ריקות מתוכן ותקוות לעולם וורוד יותר. אז זה הזמן להפסיק לקוות ולהתחיל לעשות,זה הזמן ליצור בית חדש, חזק ויציב.כרגע הם סומכים על השחקנים שעתידי להגיע בינואר, גיבורי על שיגיעו מאי שם להציל את הקבוצה מאבדון, מייחלים לנס .ואולי זה באמת מה שיעזור, אבל לפני הכול תעשו בדק בית. גישוש אחר מנהיג שיוביל את הקבוצה, הרמת המוטיבציה, אימונים נוספים, ואגב, גם תשלומים בזמן לא יזיקו למורל…