דגל לבן
עונה טיפוסית של אוהד טוטנהאם הוטספר נראית כך: ציפיות אדירות באוגוסט, שניים שלושה משחקים טובים בספטמבר על מנת לפתח עוד ציפיות, סוג של התרסקות באוקטובר, כמה סטירות בנובמבר ומדצמבר אנחנו מבינים שעוד עונה הלכה לפח ונגזר עלינו להיאבק על מקום במפעל הספורטיבי המיותר הקרוי "ליגה אירופית" ואולי כמה סיבובים בגביע הליגה העוד יותר מיותר.
השנה הציפיות היו בשמיים. סמכנו על דניאל לוי, סוחר הסוסים הערמומי שיסחט מריאל כל יורו עבור בייל כמו שעשה בעבר עם מכירת ברבאטוב ליונייטד (סאקרים) ומודריץ לריאל (גם בלעו לקרדה לא קטנה). לוי לא אכזב, תפר את פלורנטינו פרז בעסקה הזוייה והקציב לגאון הדור, אנדרה וילאש-בואש מאה מיליון פאונד לבזבוזים.
*
את וילאש-בואש לא סבלתי מהרגע הראשון. ברור היה שזמנו של הארי רדנאפ המיושן תם אבל מבחינתי המועמד האידיאלי לרשת אותו היה רוברטו מרטינז. אז במקום להביא את מרטינז שפשוט תפור על הקבוצה, הלך לוי והחתים מאמן שנזרק מצ'לסי בבושת פנים, איזה מין מוריניוואנאבי לא ברור, אבל מה-יודע להתלבש ונראה נהדר על הקוים, במיוחד אחרי רדנאפהשלוך. הרעיון שאנחנו מחתימים ריג'קט של צ'לסי ממש לא מצא חן בעיני אבל אמרתי שמגיע לבחור צ'אנס ואולי הוא עוד יפתיע לטובה.
בעונה שעברה עוד חרקתי שיניים למרות שאובדן המקום הרביעי היה מביך. ידעתי שבייל ילך בסוף העונה, התכוננתי נפשית לפרידה ממנו וקיוויתי שהבואש והמנהל הספורטיבי פרנקו בלדיני יעשו משהו חיובי עם הכסף שנפל עליהם.
*
שלושה חלוצים עזבו את הליגה הספרדית. מובן שרכשנו את הגרוע שבהם וכמובן שבמחיר מופרז להפליא. רק לחשוב איך ההתקפה שלנו הייתה נראית עם נגראדו במקום סולדאדו העגלה או עם היגואין. לעומת זאת,הרכישה של פאוליניו הייתה בינגו, כנ"ל אריקסן שהוא שחקן אדיר, קרישיקש גם הוא מפתיע לטובה ועל קאפו וצ'אדלי אין לי הרבה מה לומר. ואז הגיעה פארסת ויליאן וצ'לסי החזירו לנו טובה על וילאש-בואש וגנבו מתחת לאפינו את הבלוף הזה. שלושים מיליון פאונד ניצלו מזריקה לים רק כדי להישפך על אריק לאמלה שהוא כישרון אדיר רק שמקצה הספסל קשה לראות זאת. אז רכישות בסכום כולל של 110 מיליון לי"שט מקנים לנו הפסד 6-0 מול סיטי, 5-0 סופר מביך בבית מול ליברפול, אבל הי – העיקר שבליגה האירופית אנחנו דורסים אריות כמו שריף טיראספול, טרומסו ואנז'ימחצ'קלה המפחידה.
*
עם סגל כמו שיש לתרנגולים הם היו צריכים להיאבק על האליפות אבל הודות לטיפוס היהיר שעל הקווים אנחנו נראים כמו סבוטאז' מאורגן. אומרים על וילאש-בואש שהוא גאון טקטי אבל מסתבר שלשחקנים אין כוח ואין ראש לבלבולי המח שלו, להרצאות הטקטיות האינסופיות, למערכים ההזויים, להרכבים התמוהים. מרוב שהוא מנסה להיות חכמולוג הבואש שכח דבר אחד: שחקנים רוצים לשחק כדורגל והוא פשוט לא נותן להם לשחק.
הכי נורא זה שהפכנו לבדיחה של הליגה. מילא ההשפלות הקבועות מצ'לסי וארסנל (שיחנקו עם החג הזה שלהם!), אבל ליברפול??? שככה נראה מול ליברפול בבית במשחק סופר חשוב?Haven't the Jewish people suffered enough???
דניאל לוי היקר. אתה גאון עסקי, זה ברור. בדילים, גניבות סוסים וכדומה אין לך מתחרים. אבל את הנקודות מקבלים על המגרש, לא בחדרי ישיבות של בנקים. אנא ממך, שחרר אותנו מהמתחזה למוריניו, שלח איתו את בלדיני והבא לנו מאמן שיעשה כבר משהו עם הסגל המרהיב שלנו. נכשלת בענק עם וילאש-בואש וזו לא בושה להודות בטעות. הבושה היא להמשיך להחזיק את הכלומניק חסר המושג במועדון כי נמאס לנו כבר שהבדיחה היא חשבוננו!
השיר הבא הוא מזכרת מימים בהם אמנם כרגיל לא זכינו בתארים אבל לפחות שיחקנו כדורגל נהדר. חוץ מזה וילאש– בואש הוא מאמן כמו ששני אלו הם זמרים.