זה לא נגמר. זה לא נגמר, למרות שזה כבר היה גמור. ואז ארוז יפה ומוענק לזוכה. אבל רגע? מה?! הזוכה לא מעוניינת? אה, לא בשלה? טוב, כשתיסגר על עצמה תמסרו לה שרק צריך לקחת.
ובכן, סידור המשחקים של המחזור שעבר ארגן לו"ז שמותח את ההכרעה בצורה מדורגת ויפה. סידור המשחקים של המחזור הבא יצא באורח פלא הכי דרמטי שאפשר לבקש. מקום 1 נגד מקום 3 ומקום 2 נגד מקום 4.
מצב העניינים כרגע:
- סן לורנסו – 32 נק'
- לאנוס – 30 נק'
- ולס – 30 נק'
- ניואל'ס – 30 נק'
במחזור הבא תתארח סן לורנסו אצל ולס ולאנוס אצל ניואל'ס.
בשבת אירחה בחביבות ארסנל את הפיראטים מקורדובה. בכך נגנזו גם שאיפות האליפות של החבר'ה מסארנדי. כשעה לאחר אותו 4-1 מוחץ של בלגרנו, הסתיים משחקה של ניואל'ס מול אול בויס.
ניואל'ס שיחקה פשוט רע, לא מזכירה במאום את אותה קבוצה שוטפת של לפני הדרבי. למעשה, מאז ההפסד הכואב בדרבי מול סנטרל, במחזור ה-12, סיימה ניואל'ס 4 פעמים בתיקו ופעמיים הפסידה. 4 נקודות מתוך 21 האחרונות. מצד שני, מחזור אחד לסיום והיא במרחק 2 נקודות מהמוליכה.
שתי הקבוצות יכלו, כל אחת בתורה, לפחות זמנית לעלות למקום הראשון. אבל כמו בשבוע שעבר, הן המשיכו לבזבז הזדמנויות. הרבה תודות לצ'רלי בואנו בבלגרנו (אקס ואוהד סן לורנסו) ומאמן אול בויס, ריקרדו רודריגז, שהכריז גם הוא בשבוע שעבר שהוא מרוצה כפליים כי ניצחונות קבוצתו עוזרות לסן לורנסו.
וכך פתאום, נולדה סן לורנסו לתוך 24 שעות שבסופן היא יכולה להיות אלופה. הספירה לאחור בבואדו התחילה. אוהדי הקוארבו ידעו שניצחון כחול-אדום בתוספת תיקו/הפסד של לאנוס יבטיח רשמית אליפות ראשונה מאז 2007 עם לאבצי. ופתאום הכל התחבר. אפילו האפיפיור מצוטט כאומר ליו"ר מפלגת העובדים בארגנטינה שהוא "מתפלל 3 פעמים ביום כדי שסן לורנסו תהיה אלופה."
*
מה שהוסיף המון פיקנטריה הוא שביום שבת חגגו אוהדי הסיקלון את יום האוהד שלהם ובמקביל הכריזו על קנייה של פיסת אדמה נוספת בשטח שעליו, כך הם מקווים, יוקם מחדש האצטדיון הביתי בשכונת בואדו. הסיפור הזה כולו, של הקבוצה שנקנתה ע"י אוהדים ומנוהלת ע"י אוהדים אמנם כבר לא חדש כל כך, אבל גם הפעם מרגש מאוד. המהלך של חזרה מהנואבו גאסומטרו (מיצירות הארכיטקטורה המוזרות שראיתי) לבואדו היא תהליך שיפה לראות מהצד, כשכל צעד מנופח ומיוחצ"ן היטב.
בכל אופן, ביום ראשון בבוקר הרגישו בסן לורנסו לבטח הרגשה מיסטית. לי אישית כבר הייתה הרגשה שזהו. לאנוס הרי גם ככה עולה עם שילוב בין שחקני נוער ומחליפים, ועוד מול בוקה. וגם מי שישחק עדיין עייף מהחגיגות בחמישי בלילה. עד ראשון בבוקר לא לקחתי בחשבון שמישהי תזכה באליפות לפני מחזור הסיום ופתאום דווקא סן לורנסו מקלקלת את ההנחות שלי. דווקא היחידה שזכייתה תשאיר את ריבר מחוץ לליברטדורס.
ככל שנקפו השעות התחלתי להתרגש. כי תמיד מרגש לראות קבוצה זוכה באליפות. ועוד במגרש הביתי. ובכלל יש משהו בקהל של סן לורנסו שאני מאוד מחבב. לא עוד חשבתי שתוכרע האליפות ברגע האחרון. באמת האמנתי שהכול סגור וזהו.
בתמונה – האוהדים מקבלים שטיפה צוננת ב33 מעלות, כשעה לפני המשחק.
התמונות של ההמונים בתורים 4 שעות לפני והאצטדיון מלא שעתיים לפני המשחק, שלחה מסר ברור. המשחק הזה הוא משחק אליפות לכל דבר ועניין.
אבל, אז הגיעה שעת המשחק והשחקנים היו אשכרה צריכים לנצח משחק בשביל לזכות באליפות. במקום שיעלו עם אש בעיניים קיבלנו משחק משעמם ומתוח שהסתיים ב0-0 אופייני. פעם נוספת נוכחתי שבטורניר הזה, הלא צפוי הוא הצפוי ביותר.
ושוב הסתכלתי בטבלה ושוב הרגשתי ש"פתאום" הכול פתוח מחדש. אחרי שכבר הכתרתי בלבי את ניואל'ס וסן לורנסו, עכשיו מגיעה תורה של ולס.
*
לפני שאני מתייחס לולס, משיטוט קצר בפורום האוהדים של סן לורנסו, במקביל לתגובות השחקנים והמאמן, מסתבר שגם יתרון 2 הנק' שיש לקבוצה לא מקנה שקט וביטחון. להיפך, האוהדים כועסים על ההופעה במשחק שיכול וצריך היה להיות משחק האליפות. כועסים וחוששים מיום ראשון הבא. כיוון שללוות את הקבוצה למשחק החוץ לא מתאפשר השנה, הועלו כמובן שאלות בנוגע להקרנה על מסך ענק, כנהוג. עוד לא ברור אם תיערך הקרנה כזאת וכמובן, כשזה נוגע לסן לורנסו, איפה? בבואדו או בנואבו גסומטרו?
סגן הנשיא טינלי יוצא בהצהרות שהאליפות מובטחת, האוהדים בהיסטריה אמיתית והאפיפיור בשלו, מתפלל לסוף טוב.
בין לבין ההתאחדות כמובן עוד לא אישרה את שעות המשחקים וזהות השופטים, אולם מסתמן שמשחקי ההכרעה ישוחקו במקביל בשעה 3 או 5 אחה"צ. בשבועיים האחרונים המשחקים ששוחקו בשעות האלה אולצו להיעצר לטובת הפסקת שתייה, בגלל טמפרטורות שהגיעו ל33-34 מעלות.
לעומת זאת, תאריך כבר יש. ההתאחדות החליטה לדחות את משחקי ההכרעה מסוף השבוע הקרוב ליום ראשון ה-15 בדצמבר, כדי להתחשב בלאנוס שתשחק היום (רביעי) ובשבוע הבא (ברביעי) בגמר הקופה סודאמריקנה.
כמו כן נציגי ההנהלות של ולס וסן לורנסו מתנצחים דרך כלי התקשורת באשר לאופן קיום המשחק. כשברקע הזיכרונות משני מקרי רצח לפני משחקים בין 2 הקבוצות מ2008 ו-2011, נשיא סן לורנסו הציע שהמשחק יתקיים בלי קהל בכלל. מנגד בולס מתעקשים על הכנסת קהל ביתי באצטדיון כולו, כאשר המכירה תתבצע רק לבעלי כרטיס חבר, כדי למנוע הסתננות אסול-גראנה.
*
אז רגע, ולס?!
כן. שימו לב שלעומת ניואל'ס וסן לורנסו, שעלולות עוד לקבל (זה כבר לא נחשב לזכות) את התואר בשיא המשבר שלהן, ולאנוס שממשיכה לנסות לזכות רק בסודאמריקנה אבל בעל כורחה עוד עלולה לזכות גם באליפות – ולס היחידה מבין 4 המועמדות שמגיעה למשחק הסיום, בבית, עם תנופה טובה יחסית. הפורטין ללא הפסד מאז המחזור ה-11. בנוסף תלויה ולס רק בעצמה. בניצוחם של לוקאס פראטו ומאורו סראטה (שבטיפשותו ספג אדום מיותר מאוד ולא ישחק במשחק האחרון) תעלה ולס ב-15 למשחק על החיים ועל המוות.
אגב, קבלו את התנצלותי על הטעות מאחד הפוסטים הקודמים בו פסלתי אפשרות של משחק קובע. במקרה של שויון נקודות במחזור הסיום, ייערך משחק קובע במגרש נייטרלי בין 2 הקבוצות. המשחק הקובע, אם יהיה, ייערך ביום רביעי ה-18 לדצמבר.
להלן 4 האופציות למחזור הסיום:
- אם סן לורנסו מנצחת היא אלופה. גם אם 2 המשחקים מסתיימים בתיקו סן לורנסו אלופה.
- אם סן לורנסו עושה תיקו ויש מנצחת ברוסאריו, המנצחת תשחק משחק קובע נגד סן לורנסו.
- אם ולס מנצחת ואין מנצחת ברוסאריו, ולס אלופה. אם ולס מנצחת ויש מנצחת ברוסאריו, הן ישחקו ביניהן משחק קובע.
- במקרה של תיקו בלאנוס וניצחון ברוסאריו, המנצחת ברוסאריו תוכתר כאלופה.
*
מה שמתחיל להתברר, בכל אופן, הוא שהאלופה – מי שלא תהיה – תיחשב לאחת האלופות החלשות בארגנטינה. לפחות מאז תחילת הטורנירים הקצרים ב1991. זו תהיה גם האלופה שצברה הכי מעט נקודות. יש שמפנים אצבע מאשימה לשיטת הטורנירים הקצרים, שכמובן לא מאפשרת לקבוצות לצבור המשכיות. כמה יכול לעשות מאמן שמקבל חודש וחצי הכנה לקראת 4 חודשים של טורניר אינטנסיבי?
מצד שני, בשבועות האחרונים חוזרים ועולים דיווחים על חזרה לטורניר אחד ארוך כבר באוגוסט הקרוב.
סן לורנסו המוליכה, עד כמה שזה נשמע הזוי, ניצחה רק ב-9 (!) מתוך 18 המשחקים שלה עד עכשיו. לא מספיק? באמצע אוקטובר, אחרי ההפסד בגמר הגביע לארסנל, הודיע המאמן פיצי ש"יש לי כוחות להמשיך, אבל אני משאיר חופש למנהלים שיבחנו מחדש את הסיטואציה שלי." במילים אחרות, המאמן הציע את התפטרותו שלא התקבלה והגיע עד הלום (ד"ש לדרור קשטן).
*
עוד מילה לסיום על גמר הסודאמריקנה. בלילה שבין רביעי לחמישי תשחק לאנוס בחוץ את המשחק הראשון מול פונטה פראטה הקטנה. הברזילאים, להם זו הופעה ראשונה בטורניר בינלאומי, הדהימו ברבע הגמר את ולס סרספילד ובחצי את סאו פאולו. הקבוצה הצנועה הזאת, שמעולם אף לא זכתה באליפות ברזיל, עשתה את המסע לגמר תוך שהיתה בצרות בברזילראו. ביום רביעי שעבר אמנם העפילה לגמר ואוהדיה היו באופוריה, אבל החגיגה נגמרה מהר מדי כאשר בשבת נקבעה סופית ירידתה לליגת המשנה. גם במקרה הזה, נדמה שהאלופה לא תהיה בהכרח האיכותית ביותר מבין כל אלו שהתמודדו על הגביע, אלא זו שהצליחה לשלב לחימה ומזל בצורה הטובה ביותר.