RR על הפועל
הפועל תל אביב הגיעה למחזור הראשון מול בני סכנין לאחרי הכישלון באירופה ובהרגשה שדברים לא מתחברים. הפועל פתחה במערך של 4-3-3 : רביעיית הגנה בקו אחד, גרזיצ'יץ' קשר אחורי, 50/50 ימין – גורדנה, 50/50 שמאל – סשה, שלושה חלוצים – דמארי מימין, ספורי משמאל ושכטר באמצע.
בני סכנין הגיעה במטרה ברורה לבצע הגנה נמוכה ולנסות לצאת למתפרצות. במבחן התוצאה הפועל כשלה, אך ישנם לא מעט דברים חיוביים שהיא יכולה לקחת מהמשחק.
הפועל שלטה במשחק ללא עוררין כאשר היא מחזיקה בכדור בפוזשנים ארוכים ושולטת בקצב המשחק, סגנון משחק שמאפיין את רן בן שמעון. השליטה של הפועל במשחק נבעה משתי סיבות עיקריות. האחת, הלחץ שביצעה לאחר סיום פוזשן. השנייה, תכנית המשחק של סכנין שבאה לידי ביטוי בהגנה נמוכה ויציאה להתקפות מתפרצות, שלא צלחו בשל הלחץ הטוב שביצעה הפועל.
הדבר הראשון והבולט ביותר הוא הלחץ לאחר איבוד כדור אותו הפועל לא הצליחה לבצע היטב במשחקיה באירופה. במשחק זה הפועל ביצעה לחץ לאחר איבוד כדור בצורה טובה מאוד כאשר שחקניה בלמו את התקפת סכנין בחצי המגרש שלה 38 פעמים, 31% מכלל הפעולות ההגנתיות שביצעה הפועל במשחק, בין אם בחטיפת כדור שיצרה התקפה חדשה מידית ובין אם בפעולה הגנתית שמנעה מסכנין לפתח התקפה מהירה. נתון מעניין: במחצית הראשונה נעשתה פעולה הגנתית אחת בלבד ברחבת ה-16 של הפועל. מגמה זו נמשכה גם במחצית השנייה, למעט בדקות הסיום שבהן הפועל הפקירה מעט את משחק ההגנה וסכנין הצליחה ליצור יותר נוכחות ברחבה של דני עמוס.
נתון נוסף המעיד על הלחץ הטוב שביצעה הפועל לאחר איבוד כדור הוא מיקום הפעולות ההגנתיות של רביעיית ההגנה בתוך חצי המגרש של הפועל. רביעיית ההגנה של הפועל ביצעה את פעולותיה ההגנתיות קרוב לקו חצי המגרש שם ליקטה כדורים תועים או כדורי גובה לא מדויקים שהורחקו ע"י הגנת סכנין (בשל הלחץ הטוב של החלק הקדמי). מתוך 56 פעולות הגנתיות במהלך המשחק בחצי המגרש שלה 48 (85%) היו מחוץ לרחבת ה-16 וגם פעולות הקרובות לרחבת ה- 16 בוצעו בצורה קלה.
הלחץ הטוב של שחקני ההתקפה וקו ההגנה הגבוה של שחקני החלק האחורי הביאו לנתון מעניין נוסף: זהו משחק ראשון העונה שבו הפועל אינה סופגת שער.
למרות השליטה המוחלטת במשחק לא הצליחה הפועל תל אביב לתרגם זאת לכמות של מצבי הבקעה טובים. במחצית הראשונה איימה הפועל ת"א 6 פעמים לשער (2 למסגרת), רק פעמיים מתוך הרחבה. בעשרים הדקות הראשונות של המחצית השנייה איימה הפועל תל אביב על השער פעמיים בלבד (1 למסגרת). על חשיבות שחקן המבצע פעולות אישיות כתבתי בפוסט תחילת העונה (http://debuzzer.sport5.co.il/buzz/?p=27555). מהדקה ה- 65 עם כניסתו של גילי ורמוט איימה הפועל על השער 6 פעמים נוספות, מתוכן 4 מתוך הרחבה.
במשחק מסוג זה, אתה מצפה לכמות איומים ממשית גדולה יותר. מעניין שהפועל הציגה כמות בעיטות גדולה מחוץ לרחבה והתעקשות לא מובנת להגיע למצב הבקעה דרך האמצע, בשליש ההתקפי, מול הגנה צפופה. 60% מאיבודי הכדור (41 מתוך 68) של שחקני הפועל אירעו בחצי המגרש של סכנין באזור שבין קו ה-16 של סכנין עד 30 מטר משערה.
הפעולות המתבקשות במשחקים כאלו הן הפעלת האגפים (בעיקר דרך המגנים שמגיעים מאחור) על מנת ליצור נוכחות מרובה ברחבת היריב. הפועל הניעה כדור נהדר עד 20 מטר משער סכנין, אך דווקא שם כשלה לרוב בפעולה המכריעה. נתון מעניין הוא כמות הקרוסים שביצעו מגני הפועל, דגני והרוש. שניהם ביצעו לאורך כל המשחק 11 קרוסים בלבד! (2 קרוסים מוצלחים – 18%) כשחלקם הגדול של הקרוסים מתבצע כאשר שחקני סכנין עם הפנים למגרש (מצב שבו ניתן לראות את החלוץ והכדור במבט אחד) וכשחקני התקפת הפועל סטטיים ברחבה. לפי דעתי הסיבה העיקרית למיעוט הקרוסים הוא התזמון שבו הרוש ודגני מגיעים לאזור השליש ההתקפי. רוב רובם של הכדורים שהם קיבלו היו לרגל , כשהם סטטיים ולכן את רוב הכדורים השניים נאלצו להחזיר שוב למרכז המגרש. בפעם היחידה שדגני קיבל כדור לשטח, בתזמון מושלם. הפועל יצרה מצב מצוין שהסתיים בהחמצה של דמארי.
לסיכום, הפועל השיגה את השליטה המוחלטת בקצב המשחק, אך מעניין יהיה לבחון זאת לאורך זמן מול קבוצות בעלות סגנון משחק שונה מזה של סכנין.