הכדורגל הלטבי טוב פחות מהכדורגל הישראלי.
הכדורגל הרומני הוא ברמה של הכדורגל הישראלי פלוס מינוס.
הכדורגל הפורטוגלי והשוויצרי טוב יותר מהכדורגל הישראלי, הפורטוגלי בהרבה, והשוויצרי במעט.
על מה אני מבסס את האמירות האלה?
על רמת הנבחרות ורמת הכישרונות שמשחקים בליגות הגדולות באירופה – אינדיקטורים שמצביעים על איכות השחקנים המקומיים – ועל הצלחת הקבוצות המקומיות, לאורך זמן, באופן עקבי, ועל בסיס מגוון קבוצות מאותה מידה במפעלים האירופאים – אינדיקטורים שמצביעים על רמת הקבוצות לרבות יכולתן למשוך זרים איכותיים.
*
כסף, הוא לא אינדיקטור, הוא לכל היותר מסביר, ולכן לעובדה שלמכבי תל אביב תקציב של 90 מליון ₪ אין רלבנטיות לעניין.
למה זה חשוב?
כי בכלל אמצעי התקשורת ביום חמישי בערב ושישי בבוקר, התחוללה היסטריה רבתי סביב הדחתה של הפועל תל אביב מול סגנית אלופת רומניה.
מה שחמור הוא, שההיסטריה הזאת דבקה, או אולי אפילו נבעה, מהפועל תל אביב עצמה, כאשר רן בן שמעון נראה כאילו עולמו חרב עליו, ולכלוכים על המאמן והשחקנים מתחילים לפעפע מהמועדון אל הכתבים החרוצים.
אז קודם כל, לא קרה שום אסון בבלומפילד ביום חמישי. הפועל ת"א הודחה מול קבוצה ששקולה אליה ברמתה. זה קרה מהרבה סיבות, ביניהן העובדה שהרומנים שיחקו יותר משחקים רשמיים מול קבוצות ברמתם מאשר הפועל, כי הפועל קבוצה חדשה, לא מחוברת ולא מתואמת מה שבא לידי ביטוי במרחקים בין השחקנים, ובתיאום ביציאה להתקפה ובירידה להגנה, אבל זה קרה בעיקר, כי כששתי קבוצות שקולות נפגשות, לא צריך כלום מיוחד כדי שאחת הקבוצות תנצח ולא יריבתה.
מכבי ת"א הודחה מול קבוצה עדיפה אחרי שנתנה לה פייט הוגן בשני המשחקים. האם מכבי ת"א יכלה לעבור? כן. אבל בשביל שזה יקרה היא הייתה צריכה להתעלות ולא לעשות טעויות טקטיות בשני המשחקים כמו שהיא עשתה, לא לסבול מחולשה של כמה שחקנים משמעותיים (ראדי במחצית הראשונה של המשחק הראשון, ייני בשני המשחקים, זהבי לאורך רוב שני המשחקים) וגם ליהנות מקצת מזל. אבל זאת בטח לא יכולה להיות אכזבה.
מכבי חיפה עברה קבוצה טובה פחות ממנה, אבל בהחלט לא נחותה, והיא ראויה לכל הכבוד על ההישג.
*
האם ישראל יכולה להיות מדינת כדורגל טובה יותר מרומניה, ושווה לשוויץ?
בוודאי, זה הפוטנציאל שלה. בשביל שזה יקרה צריכים לקרות המון דברים שקשורים לניהול הענף והקבוצות ,רגולציה, מתקנים, סטנדרט מקצועי, תרבות ספורט מגיל 6 במערכת החינוך ובמועדונים, וכן הלאה וכן הלאה דברים שלא זה המקום או הזמן לפרט אותם.
אבל קודם כל ולפני הכול, כדי למצות את הפוטנציאל שלנו, אנחנו צריכים להבין איפה אנחנו עומדים.
לא, אנחנו לא הליגה השישית בטיבה באירופה, לא אנחנו לא פייבוריטים על קבוצה שעשתה חצי גמר ליגה אירופית בשנה שעברה, לא אנחנו לא מועמדים טבעיים להגיע לגביע העולם או אליפות אירופה לנבחרות, אחרי שלא עשינו זאת למעלה מ-40 שנה.
וההבנה הזאת אם תחלחל תעזור לנו, היא תעזור לשחקנים שלנו להגיע במצב המנטלי המתאים למשחקים בהתאם לרמת היריבה האמיתית ולא הדמיונית. היא תעזור למאמנים שלנו להעלות את המערך המתאים. היא תעזור לאוהדים שלנו לבנות רמת ציפיות סבירה, ובהתאם לא להיות במצב תמידי של אכזבה שמרחיק אותם מהקבוצות הישראליות ודוחף אותם לזרועות ברצלונה או מנצ'סטר יונייטד.
*
אז לקראת הסיבוב הבא וכשירות לציבור:
הכדורגל היווני טוב יותר מהכדורגל הישראלי, מכבי ת"א טובה מעט יותר מפאוק.
הכדורגל הרומני שווה לכדורגל הישראלי, מכבי חיפה טובה מעט יותר מאסטורי (בה משחק בוקארי מיודעינו), אבל אסטורי טובה יותר מהיריבה הלטבית של חיפה.
שאף אחד לא יצפה לניצחון קל בחוץ, שני המפגשים צפויים להיות צמודים.